יאיר: עוד אחד שהטה את הזרם

עמוד:124

הוא אנגליה , וכדי למגרה יש להשתמש בכל כוח מסייע שמצוי בעולם , וראשית כל באויביה של אנגליה . הוא האמין כי השעה דוחקת . הוא התנגד להפסקת פעולות אצ"ל , ההפסקה שהחזירה לו את חירותו . עוד במזרע נרקמה הפרישה מן האצ"ל - ומתוך כך גם פריקת משמעתו של אבי . הפילוג אורגן מבחוץ על ידי בנימין זרעוני והודרך ממזרע על-ידי יאיר וחנוך קלעי . מיד עם צאתם לחפשי היה הפילוג לעובדה . שבוע לאחר הפילוג הגיעה למזרע לביקור משלחת ובראשה רפאל רחוב שחפשני , כדי להחתים אותי על מברק לאבי שבו נאמר כי אין לתמוך בפלג של יאיר . סירבתי לחתום . סירבתי לחתום מפני שראיתי ביאיר ובקבוצתו אנשים המוכנים לבצע הלכה למעשה את סיסמת אבי : "אל תשאלו את אבא , " כי אני מעולם לא הקלתי בחשיבותה של סיסמה זו ובטוח הייתי כי טמונה בה חכמה רבה , אנושית ומדינית כאחת . אבי הכיר בעובדה שאין אדם יחיד מסוגל להדריך את כל הפעולה הענפה שנדרשה ממנו אז , ובמיוחד קשה להדריך בעת ובעונה אחת פעולה פוליטית גלויה ופעולה מחתרתית חשאית נועזת . בין שני מיני פעולות אלו דרש מצב של "אין קשר ואין גשר - / ' למעשה , הקשר והגשר העיקרי בין השנים היה הוא בעצמו . האמנתי שהוא מוכן לכך שיקום אדם ויקבל עליו את האחריות הנוראה לפעולה המחתרתית , וביאיר ראיתי את האיש המסוגל לכך . וכאשר פרק יאיר מעצמו את עול המשמעת כלפי אבי , סירבתי לראות בכך פגיעה באבי . בשנים שלאחר כך לא נעשיתי איש לח"י . דומה כי היתה זו שאלה של אומץ-לב : כדי להיות איש לח"י נדרש אומץ לב מוחלט . לא היה כאן רק ענין של "המטרה או המוות" - זה היה גם באצ"ל ; אלא שלח"י דרש יותר : המטרה - בכל האמצעים ; מי שאינו איש לח"י - אויב ושנוא הוא . אני מטבעי , אם גם יודע אני ללחום - לפחות כך נדמה לי - לשנוא אינני יודע , ובוודאי לא אנשים שעוד אתמול היו חברי . גורם נוסף שהרחיקני מלח"י היה התעמולה שניהלו נגד אבי - אולי כדי להצדיק את עצמם כלפי מצפונם , ובכל אופן בלי לחוש שלמעשה הם הם מגשימי חלומו המדיני . אמרתי כי הם היו מגשימי חלומו . אין זה נכון כמובן . לא הם היו המגשימים . אבל הם היו הגורם הישיר והיחיד שיצר את האווירה שבה נתאפשר שיחרור הארץ מן השלטון הבריטי . יאיר היה הראשון שהעמיד את פינוי הבריטים בכוח הזרוע כיעד מידי לפעולת המחתרת . בכך הטה את הזרם . חלש היה מכדי לבצע זאת , אפילו חלש מכדי להתקרב ליעד הזה ; עוד בראשית דרכו נקטל באכזריות . אך הוא היה זה ששינה את כל רוחה של המחתרת הלוחמת . אחרי מותו נאלץ האצ"ל לנהל ויכוח מתמיד עם רוחו של יאיר ואף להתחרות בתלמידיו הישירים ובממשיכי דרכו . אין ספק שהאצ"ל , יותר מן הלח"י , הוא שהירבה להכות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא