אחימאיר: אחד שהטה את הזרם

עמוד:119

על אפיו של אחימאיר הצלחתי לעמוד עוד בהיותנו ביפו . שני מקרים קרו שם : האחד חמור והשני היתולי כמעט . בבוקר שלאחר הלילה הראשון סידרו אותנו למסדר'בוקר וציוו עלינו לכרוע . אחימאיר לא כרע , אני לא כרעתי , ועוד נער אחד מקבוצתנו סירב לעשות זאת ( צר לי , את שמו לא אזכור . ( השוטר קרא לסמל הבריטי . הלז בא , ראה את המצב , לקח את הנער למשרדו ושם הרביץ על ידו בסרגל . אחימאיר ואני נכנסנו למשרד ללא רשות ומחינו . התוצאה י הוכנסנו שלושתנו לצינוק צר ושם ישבנו עד שהסיעונו ל 17 כו . שאל אחימאיר : "מדוע לא כרעת " ? אמרתי "כי אתה לא כרעת . " אמר : "אני אף פעם אינני כורע . " המקרה האחר קרה בערב שקדם לזה . הכניסו אותנו לתא קטנטן שהיה בו מקום לבורש ( מזרן ) ולקארדל ( עביט המחראה , ( ועל הבורש היחיד שכב אסיר ערבי וסירב לזוז . אחימאיר התחיל לדבר אתו . האסיר סיפר על בעיותיו ועל העצות שקיבל מעורן -הדין שלו . אחימאיר אמר לו כי עצות אלו עצות רעות הן ונתן לו עצות טובות . האסיר התמלא רגשי תודה , נתן לנו את הבורש , שעליו ישנו עד אור הבוקר , והוא עצמו ישב כל הלילה על הקארדל . בטרם נירדם חלף על פנינו ד"ר פרויליך ומבעד לסורג סיפר שעומדים להכניסו לתא עם אחד עשר ערבים שיום לפני כן הורידו קטר רכבת מן הפסים . הוא אמר לנו שאין זה מוצא חן בעיניו , אולם למחרת נודע כי חיש מהר התברר לו שאחד מהופכי הקטר סובל ממחלה ממארת , וכנראה גם הצליח לרפאו בו במקום . בכל אופן , גם הוא קיבל מן החולה שלו בורש וישן כבן מלדלמחרת היום , בשעת הטיול שנגמר בתקרית הכריעה , שמעתי אחד מהם אומר לחברו : "הם אומללים גדולים . צריך לעזור להם . " שם בעכו השתכנעתי סופית כי עניו רצח ארלוזורוב היה עלילה שפלה . לא הייתי בארץ בשעת מעשה . ידעתי כי אבי משוכנע שאחימאיר וחבריו חפים מפשע . גם אני חשבתי כי חפים הם מפשע , אך לא ידעתי . בעכו למדתי לדעת זאת ממש . פשוט מאד : הכרתי את אחימאיר והשתכנעתי כי איש זה אינו מסוגל להוציא שקר מפיו . ישר היה כסרגל . ישר עד כדי תמימות . ישר ורך ועדין נפש אולי יותר מכל אדם אחר שהכרתי . ישר כסרגל אמרתי ? אולי כחרב פלדה . אלא שאת הפלדה שבו לא ראיתי - רק את הרוך , את עיניו הטובות , ואת האמת הפשוטה הנשקפת מהן . ואחימאיר אמר לי כי לא הוא וחבריו עשו את המעשה . קרה מקרה ואסיר ערבי מתול כרם הלשין על אסיר ערבי מהגליל ( שניהם היו אנשי הכנופיות . ( הגלילי נענש וספג מלקות . למחרת , כשבא סמל בריטי לתאו , הרים הגלילי את הקארדל והורידו על ראשו של הסמל . מובן שהפעם עשו מן הגלילי קציצות , פיצחו את גלגלתו והשליכוהו להתרפא בצינוק . הוא התרפא .

סוכנות סטימצקי בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר