דת ומסורת בחייו ובמשנתו

עמוד:95

דת ומסורת בחייו ובמשנתו כ עטו ותרת זה נכוו של הפרק לומר אייזיק הזה כי רמבה מאמרו זהה לכותרת בחוברת של ידידי המאמר ט' הטוב של על " א האומה . אותו רמבה " הנושא בתשכ מלא סילופים שהופיע "ד . לא : מפרי יהיה הוא סילוף אחד ארוך מראשו ועד סופו . להד"ם ! אבי לא היה דתי במובן הפשוט שלא האמין בקיומו של אלוהים . א . ר . אינו היחיד ואינו הראשון בשרשרת מפוארת של כותבי ההיסטוריה הציונית המבקשים כיום לייהד את מייסדי התנועה הציונית ואת ראשיה בכוח הקואליציה הדתית הסוציאליסטית השלטת במדינתנו זה עשרים שנה ויותר . וכדי שיבין הקורא לאיזה מעמקי סילוף מדעת ירדו קודמיו ומוריו של א . ר . רצוני להזכיר שתי דוגמאות . הדוגמה הראשונה נוגעת ליומניו של הרצל , שמהם הושמטו עשרות עמודים הפוגעים בדת . אין ספק כי קטעים על יחסו אל הדת חייבים היו להימצא בכתביו ( הרצל לא מל את בנו יחידו הנס - רק אחרי מותו כאשר נפל הילד בידי קבוצת ציונים מבריטניה , הכריחו אותו אלה להימול בגיל קרוב ל , 15 דבר שלדעת רבים היתה לו השפעה מכרעת על התנצרותו של הנס ועל התאבדותו בבורדו * - ( אולם כאן קשה להוכיח את קיום הצנזורה הדתית המסלפת כי בינתיים טושטשו העקבות ומי יודע אם קיימים עדיין אותם העמודים " השחורים . " גם במקרה השני שעליו אדבר נעשה נסיין של צנזורה וטישטוש , אולם הביצוע היה מושלם פחות ולכן קל יותר למצוא את העקבות . המדובר הוא במסמר שנועד להיות מגילת היסוד לתנועה הציונית , והוא נאום הפתיחה בקונגרס הציוני הראשון בבאזל ב 29 באוגוסט , 1897 א' באלול תרנ"ז . את הנאום נשא זקן משתתפי הקונגרס , ד"ר קארפל ליפא מיאסי . יו"ר הקונגרס , איזידור שליט , הקיש שש פעמים בפטישו , וד"ר ליפא פתח בדבריו . אני מצטט מדבריו אלה לפי הספרון "הפרוטוקול של הקונגרס הציוני הראשון בבאזל , " שיצא לאור ב . 1939

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא