אמי

עמוד:89

שתי תקופות היו בחייה של אמי . התקופה המעניינת ביותר היתה האחרונה , עשר השנים שלאחר מות אבי . עד אז חיתה בצלו כביכול . כמעט לא עמדתי על כך שיש לה דעות משלה . אבל כשנשארה לבדה והתייצבה פנים אל פנים מול בעיות חדשות ומתחדשות נאלצה לגבש לה השקפת עולם משלה . היא היתה אשה בעלת אופי חזק ותקיף . פעמים אהבה גם להתקיף ולריב . היו לה שנאות קיצוניות ואהבות קיצוניות . בלבה שמרה טינה ליושבי ארץ ישראל , שלא ידעו להכיר באבי בעוד מועד , וגם לא אבתה לעלות לארץ . היא הסבירה כי רצונה להיקבר ליד אבי , ועל כן אינה באה ארצה . אך גורם חשוב לא פחות היה כאן אולי זה שלא רצתה לראות בעיניה את חבר המלשינים ויורשי ה"פראטעסט ראבינער" לשעבר , שהם כיום הכת השלטת במדינתנו . מעניין שאת בךגוריון היא שנאה וגם בזה לו על שלא לחם לקיום ההסכם שעליו חתם בשעתו עם אבי " . פעם ניסיתי ללמד עליו סנגוריה ולהסביר כי בכל זאת הרהיב עוז בנפשו להכריז על המדינה , אך לא הועלתי . לעומת זאת גילתה במידת מה דרך ארץ כלפי חיים וייצמן ורעייתו , שאליהם היתה קשורה קשרי ידידות מוזרה . בענייני המפלגה לא היתה אמי פשרנית יותר מאשר בענייני המדיניות הכללית . היא התנגדה למשל , לחיסול ההסתדרות הציונית החדשה , וכאשר שלוש שנים לפני מותה הזמינו אותה לוועידת המפלגה הרביזיוניסטית באמריקה הודיעה כי לצערה אינה יכולה לבוא , כי היא אינה שוקלת את ה"שקל . " תקופה ידועה תמכה בפעולותיו של הלל קוק , אולם כשהחל הוועד שלו לנהל תעמולה להבדלה בין יהודים סתם , נתיני ארצות שונות , לבין העברים , שהחליטו בנפשם כי הם שייכים רק לאומה העברית ואין להם שום זיקה לשום עם אחר , מצאה באחת מהכרזותיו פיסקה שבה היה כתוב כי "אנו נגד מדינה יהודית" וניתקה עמו את היחסים . לשווא עמלתי להסביר לה שאין לשים לב לפיסקה זו וכי אנו נגד מדינה יהודית בינלאומית ותיאוקרטית ובעד מדינה עברית . היא כמעט ניתקה את יחסיה עמי . אמרתי שהיא שמרה טינה לארץ . אבל בד בבד עם זה היתה חדורה אהבה ומסירות ללא גבול לרעיון של הקמת המדינה . היא האמינה אמונה עמוקה כי יום יבוא והמדינה תקום בשלמותה - על שטחה , על נפשה ועל רוחה - ואז יהיה גם העם היושב בה "אחר . " חלומה הגדול היה שבהתאם לצוואת אבי תחליט ממשלת ישראל להעלות את עצמותיו ארצה , אך היא לא רצתה שדבר זה ייעשה על ידי הממשלה הנוכחית . היא האמינה כי יום יבוא והרוחות תשקוטנה 'הסכמי לונדון' משנת . 1934

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא