תקופת פאריז

עמוד:83

בחברת החשמל הארצישראלית ויצאתי בחזרה לארץ . לפני כן עוד ביליתי חדשיים בציכיה , בבית ספר למדריכי בית"ר של ירמיהו הלפרן . במשך השנים בצרפת התרכזו עיקר מגעי עם אבי בחדשי הקיץ . הוא היה מנסה לבלות אתנו מספר שבועות באיזה מעון קיץ , רעתה נדמה לי שהיה מכוון זאת לחדשי הפגרה שלי . בפעם הראשונה , ב 1924 יצאנו לכפר בשם ברייטון , על חוף תעלתילאמנש . שם ישבו אז נכבדי הפליטים הרוסיים וביניהם קרנסקי ( בנו איגור היה בחור נחמד באמת , ( הסופר אוסורגין , בעל בתו של אחד העם , וכן , אם גם קשה להאמין בכה גם איליה ארנבורג , לפני שובו לברית המועצות . בשנים שאחרי כן נסענו על הרוב להרים . פעמיים היה זה בהרי הווגזים , פעמיים באלפים בסלונז / מול המונבלאן , ובטלוואר שעל אגם אנסי . פעם היינו בפירינאים ופעם אחת , באותו קיץ שבו נסעתי למחנה הבית"רי בצ'כוסלובקיה , היו הורי בהרי הסוונים - אלה ההרים של מרכז צרפת , הדומים כל כך בנופם להרי יהודה . בשנות לימודי במכללה נאלצתי לעבוד פעם בקיץ במסילת הברזל החשמלית בין פאריז לאורליאן ( בבחינה שבסוף ההתמחות נשאלתי : איזה ציות חייב אדם לרמזורי המסילה ? התשובה הנכונה היתה ציות עיוור . ( בפעם השניה עבדתי חודש בבית חרושת לתיקון קרוניות משא של מסילת הברזל של הדרום , שבעליה היה ידידנו שניאורםון , לימים מארגנו של גינזר השואה בפאריז . אחר כר נסעתי למחנה הדאייה שמעל מונבלאן . אולם ברוב המקרים ביליתי לפחות חלק מן הקיץ עם אבי , וגם אז היה עיקר המגע בינינו בזמן טיולים . על שני טיולים כאלה כתב הוא עצמו סיפורים . האחד "ידידי לולו , " על הכלב שנטפל אלינו בשעת צעדה של יומיים שערכנו בווגזים , והשני "על הפרובאנס ההררי , " שעה שביקרנו בגרנובל והשתתפנו במסיבה נהדרת של הקורפורציה הצה"רית "סמסוניה . " לא אנסה להתחרות בו בסיפור שני הטיולים האלה , אבל היו גם אחרים .

סוכנות סטימצקי בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר