באנגליה

עמוד:48

נסדר אצלנו בחיפה , על הגג . " והרעיון הזה שאצלנו בחיפה , על הגג , תיפתרנה כל הבעיות , נשאר חקוק בהכרתי באופן העמוק ביותר . לימים רכשתי משקפת כוכבים ומדי פעם בעלותי על גג ביתי בחיפה להסתכל בירח או בגלגליו של שבתאי , עולה ישראל אנשלביץ' בזכרוני . כך דבקים בך זכרונות ילדותך . זמן קצר אחרי גמר המלחמה כבר התחלנו להתכונן לנסיעה לארץ . היו עיכובים מעיכובים שונים . אי בהירות בנוגע לעתיד הגדודים העבריים בכלל ועתידו של אבי בפרט , קשיי תחבורה וקשיים כספיים . אבל מחצית השנה האחרונה שלנו באנגליה עברה בסימן ההכנות לנסיעה . מכתבי אבי , שבהם תיאר את חייו בארץ , הוסיפו מתח לציפיה הזאת . מר שכטמן , שכתב ביוגרפיה של אבי , מצטט מכתב של אבי אל אמי שבו כתוב בערך כך : "את כותבת שערי מתגעגע אלי אך אינו מעוניין בארץ . מי לימד אותו כזאת " ? אין לי מושג מניין בא ענין זה ומה פירושו . מאז ומתמיד נלהב הייתי לקראת כל נסיעה , ובייחוד למקום שעדיין לא ביקרתי בו , ולא כל שכן לארץ ישראל שהיתה לי נושא עיקרי לשיחה ולמחשבה מימי ילדותי והלאה . ודאי שהרצון לראות את אבי , הקצין , היה כביר , ואולי אמרתי פעם כי זה העיקר , אך יודע אני - פשוט זוכר זאת - כי הציפייה לראות את הארץ חזקה היתה מאוד . לבסוף הפלגנו מנמל פלימות , באניית p & o ששמה היה Khybar Pass ושעשתה את דרכה מסביב לספרד , במצר גיברלטר ובים התיכון לפורט סעיד ומשם , בדרך התעלה , להודו ולאוסטרליה . עד פורט סעיד ארכה הדרך שבועיים , אך פרט לסערה אחת במפרץ ביסקאיה היה הים נוח ואנו נהנינו מאוד . באניה היו ילדים בני גילי , שאתם שיחקתי מבוקר עד ערב . ראינו מראות נהדרים , ובמיוחד זכור לי מראה הר הגעש סטרומבולי , שדומה היה לספל הפוך היוצא מלב הים ופולט מתוכו עמוד אש ועשן אל שמיו של ליל ירח . הימים והשבועות חלפו מהר והגענו לפורט סעיד .

סוכנות סטימצקי בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר