הצבר מאודיסה

עמוד:28

לתקן את העולם . אם כה ואם כה , בברן לא החזיק מעמד ובסוף אותה שנת 1898 כבר נקצא שמו ברשימה של תלמידי הפקולטה למשפטים ברומא . ברן היתה אפיזודה ; רומא היא אהבת חיים . מה ראה ברומא להתאהב בה ? הקורא , אם מעולם לא היה באיטליה לא יבין זאת אפילו אסביר , ולקורא שמכיר את איטליה אין צורך להסביר : מכיר הוא ארץ שטופת שמש זו , השוכנת על חופי הים שלנו ; עם עליז זה , היודע לשיר מבוקר עד ערב ; שרידי ההיסטוריה העתיקה , הממוזגים בשרידי הודו של הרנסנס האיטלקי . שם , לחופי הטיבר הירוק , תחת השמיים הכחולים של איטליה , הרחק מנ הבוץ הלבן הרוסי והרחק מן הבולשת הצארית , הרגיש הנער את עצמו לראשונה חפשי . חפשי לחלום , חפשי לחיות . טוב לקרוא את סיפוריו מן הימים ההם . אולי המעניין בהם הוא "דיאנה . " לא כאן המקום לספר על תכנו של הסיפור , ואולי מעניין יותר אפיו של המספר . אין זה סיפורו של בחור יהודי . אם לא תדע מראש , לא תוכל להבחין על פי הסיפור לאיזה עם או אומה שייר המחבר . אין זה גם סיפור על יהודי מתבולל , כי הוא לא התבולל : הוא היה ברומא , אהב נערה איטלקיה שזופה , ונסע הלאה . זה סיפור שיכול היה לכתוב צבר של ימינו : אדם שמהותו וזהותו הלאומיים כה ברורות לו עד שאין לו כל צורך להדגישם . נדמה לי שבטחון עצמי זה התחשל אצל אבי דווקא בשנים שבילה באיטליה . אינני יודע אם אי פעם חשב אבי כי רומא זו שאותה הוא אוהב כל כך היא שהביאה בשעתו חורבן על עצמאותנו . בכל אופן , שנאה לא היתה בו - לא רק לאיטליה החדשה , זו של מאציני וגאריבאלדי , שהיו לו מופת והשראה אלא גם לרומי העתיקה . כשמשון , גיבור הרומן שלו , המבקש ללמוד מן הפלשתים , רצה אף הוא ללמוד מן הרומאים . כשלונות העבר היו בעיניו עניינים השייכים לעבר . את רומא העתיקה העריץ , ובמיוחד העריץ את החוק הרומי . אבל גם את תולדות רומא אהב . בחוק הרומי העריץ את ההגיון , שאותו העמיד מול שיטת הפלפול הגלותי המונחת ביסוד המשפט היהודי . אינני יודע מדוע התעניין במיוחד בהיסטוריה של רומא העתיקה . לא הייתי שותף להתעניינות זו , אם גם אחד מזכרונותי המוזרים ביותר הוא איך לימדני יום יום היסטוריה רומית בשנת , 1920 כשהייתי מבקר אצלו במעצרו בכלא עכו ואני אז בן תשע ובטל מלימודים . לימדני , כך אזכור , מתוך ספר כתוב צרפתית . מדוע בעכו לימדני את תולדות רומא לא אדע . אולי חשב כי מרומא העתיקה עלינו ללמוד סדר ומרומא החדשה , שידעה להשתחרר מעול שכנים צפוניים , את אהבת החופש . ב , 1881 שנה אחרי הולדתו , קמה באודיסה עיר מולדתו קבוצה של צעירים עברים , גימנזיסטים וסטודנטים בני טובים , והחליטה לעלות לארץ ישראל . כסיסמה בחרו לעצמם פסוק מישעיהו : "בית יעקב לכו ונלכה באור ה . '" אולם לא את כל הפסוק . הם מחקו את שתי המלים האחרונות שבו . נשארו המלים בית יעקב

סוכנות סטימצקי בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר