כך היה כותב

עמוד:12

שאינו אוהב לעלות בסולמות שנבנו בידי אחרים , הוא גיבורו של הסיפור . אני מצאתי שם אוצר של רעיונות ונקודות השקפה , ולאחר הקריאה חשתי פתאום כי רעיונות אלה דווקה ביקש אבי להקנות לי מאז ומתמיד . לדעתי כתב יד זה יותר משהוא תסריט הריהו מעין שירטוט ראשון לרומן לבני הנעורים על ראשית ההתישבות בארץ . שני הסיפורים הארצישראליים , "בעל בית כזית" ו"יהודון , " מכילים גם הם חומר השייך , למעשה , לאותה עלילה . לא פעם חשבתי שצריך היה מישהו להתישב ולהשלים את העלילה הזאת לרומן מלא . השם "גן צרי" גם הוא היה לא מקרי . אבי ביקש מדי פעם ילעבר את שמנו , והוא היה מאוהב בסביבות הכינרת . הוא תיכנן תכניות ( יחד עם משה גליקין ממגדל ) להקים במגדל עיר שייחודה יהיה בהוצאת ספרים : שם יקים לנו בית קטן , ושמו של הבית יהיה '' גן צרי , " ואת השם ז'בוטינסקי נשנה אז לשם עברי . אינני יודע מה היתה מידת הרצינות בבחירת שם זה דווקא ; על כל פנים מעולם לא התקרב הדבר להגשמה , אולי מפני שגם הבית הקטן ההוא שבמגדל כינרת לא הוקם מעולם . אולם רצוני לחזר לבעיית התוכן של כתבי אבי . בכתביו התוכן חשוב יותר מן הצורה . פעם לא חשבתי כך . בקיץ , 1934 כשנסעתי ברכבת הצ'כית מפראג למחנה בית"ר שבהומנה , קניתי באחת התחנות את ה"מאמענט" הוורשאי , ובעתון זה מצאתי מאמר של אבי על ביאליק . שם סופר איך בראשית ימיו של המשורר , ובייחוד עם הופעת "בעיר ההריגה , " יצא שמעו בכל רחבי רוסיה ואנשים היו מתאספים בערבים כדי "לקרוא" את שיריו . למעשה לא קראו אלא שאחד המסובים שהבין קצת עברית , היה קורא ומתרגם את השירים לרוסית מלה מלה , כמיטב יכולתו . למעשה לא שמעו השומעים אלא סירוס עלוב של דברי המשורר . אך זה לא היה חשוב : ההתלהבות היתה היולית וכוללת , ולמעשה לא הושפעה ממה ששמעו אלא ממה שרצו לשמוע . ( בסוגריים אומר כי דעתי היא שגם אבי , בבואו לתרגם את שירי הזעם של ביאליק לרוסית , תירגם לא מה שקרא אלא מה שרצה לקרוא , וכתוצאה מכך היה התרגום זועם פי כמה מן המקור . רציתי פעם להסית מתרגם נודע שינסה לתרגם שירים אלה מרוסית לעברית ספרדית . על ידי כך גם יגאל את ביאליק , שכתב בהברה אשכנזית , כידוע , דבר המשחית כליל את צליל שיריו לגבי הקורא הישראלי של ימינו . המתרגם סירב , כמובן . ( המאמר על ביאליק עשה עלי רושם כביר , ואני התחלתי לחשוב שמא גם תהילתו של אבי כפובליציסט בנויה לא כל כך על תוכן מאמריו אלא בעיקר על ציפייתו של הקורא למצוא דווקא במאמרים אלה את בשורת הגאולה של כבוד ישראל . אבל לא כך הדבר . מונח לפני הפיליטון "חילופי מחמאות , " שאותו כתב אבי ופירסם בשנת . 1911 כאן הוא מספר כי ישב בצד והקשיב לוויכוח בין רוסי ויהודי בנוגע למאמרו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא