מבוא: מבט על תמורות ואתגרים בחברה הערבית בישראל

עמוד:12

למען האינטרסים שלהם כמיעוט לאומי ילידי ולעצב את חייהם ואת סדר יומם לפי צורכיהם מצד אחר . רעיון דומה מבטאת הסיסמה שאימצו רוב המפלגות הערביות וועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל : שלום ושוויון . סיסמה זו משקפת שאיפה לשלום בין המדינה שהם אזרחיה ובין בני עמם , ושאיפה לשוויון בינם ובין יתר האזרחים , כמתחייב מהיותם אזרחים במדינה דמוקרטית . מובן ששני חלקי הסיסמה כרוכים זה בזה : יש הטוענים שהשלום הוא תנאי מקדים אך לא מספיק לשוויון , ואחרים טוענים כי בד בבד עם רדיפת שלום חובתה של המדינה להבטיח שוויון בין אזרחיה , וששוויון , אם יושג , עשוי לקדם את השלום ולתרום לביסוס יחסי אמון בין האזרחים ועם העמים השכנים . למרות הקולות המעטים הנשמעים מעת לעת מקרב הציבור היהודי הקוראים לשלול את אזרחותם של ערבים בעקבות התנהגות פוליטית , האזרחים הערבים רוצים לממש ולשמור את אזרחותם הישראלית , כמו שאמר יושב ראש ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל , מר שאווקי ח'טיב : "הדרכון הישראלי שלנו אינו נתון למשא ומתן" ( ריאיון מיום 27 בפברואר . ( 2009 החברה הערבית היא אפוא מרכיב מרכזי של החברה המגוונת והרב תרבותית בישראל , והיא ניצבת היום בפני אתגרים ודילמות ביחסיה עם המדינה ועם החברה היהודית . נוסף על כך , היא מתמודדת עם קשיים פנימיים לא מבוטלים , הנובעים מהיותה חברה מסורתית מתפתחת העוברת תהליך של מודרניזציה מואצת ושל עיור עצור ( ח'מאיסי . ( 2005 התמודדות עם צרכיה המשתנים של החברה הערבית דורשת כנראה סינרגיה של כל הגורמים : הסדרת היחסים שבין האזרחים הערבים ובין המדינה , בד בבד עם הכרה בתמורות המתחוללות בחברה הערבית פנימה . חלק מהאתגרים האלה יוצגו בקיצור להלן . בין מדינה לחברה , בין פלגנות ללאומיות בחלק הכמותי של ספר זה מוצגים כאמור נתונים על החברה הערבית לפי פילוח של אזורים , יישובים וקבוצות דתיות , ומשתקפת ממנו שונות רבה בתכונות הדמוגרפיות ובמצב הרווחה בתוך האוכלוסייה הערבית , המחולקת לתת קבוצות כמו כל חברה אחרת . לפיכך אין זה מדויק להציג את החברה הערבית בישראל כקבוצה הומוגנית . חוקרים , ובייחוד חוקרים ערבים דווקא , נמנעו עד כה מלציין את ההבדלים האלה או לחקור אותם מחשש שמא יתפרש העיסוק בהם כקבלת סדר היום הממסדי , המעדיף לראות את הערבים כמחולקים לתת קבוצות דתיות , תרבותיות ואתניות הנקראות "מיעוטים , " ולא כמיעוט לאומי מגובש אחד . חשש זה צמח לנוכח האידיאולוגיה הפוליטית ההגמוניה , השואפת להעמיק את ההבדלים בין הזהויות החברתיות של הקבוצות הערביות כדי להפחית את כוחן ולהגדיל את השליטה בהן , בבחינת "הפרד ומשול . " מדיניות הממשלה מכוונת אפוא לחזק את האתניזציה ולהעמיק את הפילוג בקרב האוכלוסייה הערבית , כמו שאפשר לראות בהחלטות הממשלה המתייחסות בנפרד למגזר הבדווי , למגזר הדרוזי והצ'רקסי ולמגזר הערבי , וכן בהקמת רשות לפיתוח המגזר הערבי , הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה , ואף בשנתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , שבו נקבעה קטגוריה של "לא יהודים" במקום של ערבים . במידה רבה אפשר לומר שהקבוצות המרכיבות את החברה הערבית התגבשו בתגובה

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר