|
|
עמוד:12
האקדמי , אך היא גם פועל יוצא של הרחבת מערכת ההשכלה הגבוהה , ומימונה העיקרי - ובמדינות מסוימות אף הבלעדי - על ידי המדינה . סוגיית הנגישות להשכלה גבוהה , ובעיקר הרחבתה , קשורה לארבע שאלות מרכזיות : א . מי זכאי להשכלה גבוהה ? ב . מהי "השכלה גבוהה" ואילו מטרות היא משרתת ? ג . מהם תוצריה של ההשכלה הגבוהה ? ד . מהם גבולות ההשכלה הגבוהה ? ההתייחסות לכל אחת מהשאלות הללו תיעשה מהיבט השוואתי לגבי המתרחש במקומות שונים בעולם . בסיום אביע את עמדתי לגבי ההשתמעויות של כיווני ההתפתחות העיקריים והמגמות הבולטות בסוגיית הנגישות לנעשה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ולאשר עשוי להתרחש בה בעתיד . מי זכאי להשכלה גבוהה ? ההתחבטות בשאלה זו מעסיקה באופן אינטנסיבי את מקבלי ההחלטות במרבית ארצות העולם , בעיקר מהמחצית השנייה של המאה ה . 20- עד מלחמת העולם השנייה נתפסו האוניברסיטאות כמוסדות אליטיסטיים , ולאיש כמעט לא היה עוררין על כך . יש לזכור , שעד שנות ה50- עדיין התמודדו רוב המדינות עם החלת חוק חינוך חובה אוניברסלי בבית הספר היסודי . רק אחוז קטן מהילדים למדו בבתי ספר על-יסודיים . על כן , השכלה גבוהה הייתה באופן טבעי משאת נפשם של מעטים . עם סיום מלחמת העולם השנייה , גברה ההכרה בקרב מרבית ההנהגות הפוליטיות של מדינות אירופה , שהן מחויבות לפצות את החיילים החוזרים משדות הקרב ולשלבם בשוק העבודה באמצעות הקניית השכלה אקדמית או מקצועית . בד בבד , הערך של שוויון הזדמנויות הורחב אף לגבי החינוך הגבוה , והתפשטה התפיסה שהחופש לבחור בהשכלה גבוהה הוא מרכיב חשוב במכלול החירויות הבסיסיות של האזרחים במדינה דמוקרטית . נוסף לכך , שתי מלחמות העולם הבליטו את הקשר שבין פיתוח המדע על ענפיו השונים , הטהור והשימושי כאחד , לבין המערכת הביטחונית והמערכת התעשייתית . ההכרה שפיתוח המדע חיוני ביותר לטיפוח חוזקה וחוסנה של המדינה עודדה השתתפות גוברת של המדינה במימון מחקרים באוניברסיטאות ובמכוני מחקר , בעיקר בתחומי מדעי הטבע , המדעים המדויקים והטכנולוגיה . תופעה זו הביאה להגדלת האוניברסיטאות , ובו-בזמן למעורבות הולכת וגדלה של המדינה בנעשה בין כותלי העולם האקדמי . מניע נוסף להרחבת מערכות ההשכלה הגבוהה נבע מאמונה גוברת בתיאוריית ההון האנושי , המדגישה את הקשר בין אחוז המשתתפים במערכות חינוך ברמות השונות לבין הגדלת התוצר הלאומי . מחקרים רבים בכלכלה הצביעו על קורלציות בין אחוזי המשכילים במדינה לבין עושרה ועוצמתה הכלכלית .
|
|