|
|
עמוד:11
פתח דבר השלמתי ספר זה בשלהי קיץ , 2004 בד בבד עם סיבוב מחודש של מלחמת מילים חריפה בין ירושלים לטהראן על רקע מאמצי הפיתוח הגרעיני של איראן . רבים מייחלים , בארץ ובעולם , שישראל תנחית מכה ניצחת על איראן ועל מתקני הגרעין שלה , אם ציפיות אלו תתממשנה , סביר להניח שייסתם הגולל על הסיכוי להגיע לפיוס בין ישראל לשכנותיה המוסלמיות , לפחות בעתיד הנראה לעין . נוכח נסיבות אלו , מן הראוי אולי להבהיר כבר בראשית דבריי , שספר זה אינו עוסק במישרין בסוגיות הנוגעות בפיתוח הגרעיני של איראן וגם לא ב"איום האיראני" בתחומים אחרים . למרות הכרתי המפורשת בחומרת איום זה , אבקש להדגים עד כמה לעיסוק האובססיבי בו יש שורשים תרבותיים עמוקים בחברה בישראל , ועד כמה הוא מתאפיין בסטריאו טיפיזציה ואף בבורות . העובדה שבהנהגת איראן , כמו במקומות אחרים בעולם , עומדים אנשים שהתבטאויותיהם ומעשיהם חמורים ואפילו נפשעים , אינה מפחיתה כהוא זה מתוקף טיעוניי אלה . בחלקו הראשון של הספר אבחן כיצד המשגתה של איראן מאז 1979 ו"יצירתה" כאחר המפיסטופלי בשדה התרבותי בישראל היו תנאי ראשוני והכרחי לראייתה כ"מדינה מטורפת" ולהפיכת סוגיית הגרעין והטרור האיראניים לפרדיגמה העיקרית להבנת הנעשה במדינה זו . בהתאם לכך , אהפוך את הקערה על פיה , ואבחן באופן רפלקסיבי את הגנאלוגיה של אוצר המילים ושל הדימויים שנוצרו על איראן , כדי לברר מה אנו עשויים ללמוד מהם על החברה בישראל ועל תהליכים משמעותיים המתחוללים בה . לעומת זאת , בחלקו השני של הספר אשיב את ה"מבט" לאיראן ואבחן סוגיות חשובות בהיסטוריה התרבותית שלה מאז מיגור המלוכה הפהלווית במהפכת . 1979 חלקים גדולים של ספר זה נכתבו בעת שהותי באוניברסיטת ניו יורק בשנים . 2004-2002 במהלך תקופה זו פלשו כוחות ארצות הברית ובריטניה לעיראק וגזרו על בני עמה מלחמה וכיבוש . בד בבד עם כתיבתו של הספר עקבתי אחר סיקור המלחמה בתקשורת האמריקנית וחזיתי , כרבים אחרים , באחד מכישלונותיה המחפירים ביותר . כחלק בלתי נפרד מ"אמריקה הקואופרטיבית , " הזדהו רשתות הטלוויזיה הגדולות באופן מוחלט עם האינטרסים של הממשל האמריקני במלחמה והתחרו אלו באלו בהפצת
|
|