|
|
עמוד:8
הרשימה מקיפה תמנות קוגניטיביות רבות הנוגעות לחשיבה ולהבנה . לומד עצמאי אמור להיות חוקר , שואל שאלות , ביקורתי , יצירתי , מקורי , בוחר בין אלטרנטיבות , מסוגל למטא-קוגניציה ועוד . ברשימה תכונות רבות הנוגעות להיבט הריגושי של הלומד , למוטיבציה שלו , לעמדותיו ולערכיו . הוא בעל מוטיבציה פנימית ובעל משמעת פנימית . הוא אמור להיות פתוח לשינויים , מתפתח לקראת ראיית-על , השקפת-עולם , קובע לעצמו סדרי עדיפויות , צובר הצלחות , אסרטיבי וכיוצא באלו . לומד כזה על פי התכונות שברשימה הוא גם בעל מיומנויות והרגלי למידה . הוא יודע לערוך תצפיות , להגיע למקורות ידע , לעבד מידע ונתונים , לארגן זמן , להציג בצורה ברורה את התוצר וכיוצא באלה . אין ספק שהתכונות רובן ככולן אכן מתארות באופן ישיר או עקיף אפיונים של לומד בעל הכוונה עצמית . למורים ולמשתתפי הסדנה האחרים יש מושג רחב , מקיף , מורכב ורב-גוני באשר לפירוש שהם נותנים לשאלה "מי הוא לומד עצמאי . " לגרסתם הוא בעל אישיות אינטגרטיבית , שבה אמורים להשתלב ככל הנראה תכונות קוגניטיביות , ריגושיות , מיומנויות והרגלי למידה . אף כי אפשר להעמיד את התשובה המורכבת שלעיל לעיון ולבחינה ביקורתית , למבחן של קוהרנטיות ולמיצוי ההגדרות של המאפיינים המוזכרים בה לאור הספרות העוסקת בנושא הנידון , נראה כי לא הדיון התאורטי הוא שיקדם את תכניות ההתערבות בבתי הספר שמטרתן לטפח לומד בעל הכוונה עצמית . השאלה הקובעת היא פרקטית : איך מתרגמים אמירות כלליות על תכונות כלליות של לומד שכזה למונחים אופרטיביים , המדריכים את המורים מבחינה פדגוגית ? גם אם נניח שאין כאן סתם סיסמאות והלכי רוח אופנתיים אלא ביטוי אמיתי ליעדי חינוך נכספים , גם אז חייבת להישאל השאלה הפרקטית - איך מתרגמים ניסוחים כלליים אלה לשפה המדריכה את המורה בעשייה היומיומית שלו בכיתה : אין ערך רב לדיונים תאורטיים אם אין הם משפיעים על המתרחש בכיתה ועל האינטראקציות בין המורים לתלמידיהם . מה פירושו של טיפוח החשיבה הביקורתית אצל הלומד בשיעורי המקרא למשל ? במה ההבדל בין חשיבה זו לחשיבה ביקורתית הנדרשת בלימודי הטבע , למשל , נוכח ניסוי שנכשל ולא הגיע לתוצאות הצפויות על פי הספר או על פי כרטיס העבודה ? מה משמעותה של החשיבה הביקורתית בשיעורי מתמטיקה , היסטוריה , אמנות או בדיון בנושא חברתי בכיתה ? וכך ניתך להמשיך ולהעלות על הדעת שורה כמעט אין סופית של סיטואציות הוראה שבהן תחזור השאלה על עצמה - כיצד לתרגם את אותה הקטגוריה התאורטית שבביטוי "חשיבה ביקורתית , " למונחים שניתן ליישמם בנסיבות הוראה ממשיות .
|
|