ההוראה כמדע יישומי

עמוד:9

ההגרלה כעיסרן 9 רץטי ~ ר 9 לץטיכי ההוראה כמהותה היא התנסות בכיתה שבה שותפים תלמידים ומורה . היא מתרחשת תוך כדי אינטראקציה כין "האני" - המורה , לבין ה"אתה" - התלמיד וה"הוא" - הסביבה הלימודית , דהיינו תכנית הלימודים , חומרי הלמידה ושאר הגורמים הסביבתיים המקיפים בממדי הזמן והמרחב את התלמיד ואת המורה במהלך ההתרחשות בכיתה . המאפיינים הבולטים של מצבי הוראה הם הקונטקסטואליות , הרב-משמעותיות , האיודאות והייחודיות . ( Lortie , 1975 ; Jackson , 1986 ) לעתים קרובות המורים נמצאים במצבים של דילמה ועליהם לקבל הכרעות פרקטיות . ( Lampert , 1985 ) לם ( 1977 ) תיאר את מצבי ההוראה כחדורים בהגיונות סותרים . ואכן מצבי בחירה ואלטרנטיבות פעולה פתוחות הם לחם חוקם של מורים מקצוענים-רפלקטיביים . ההוראה מאופיינת בכך שהיא התנסותית , פרטית וייחודית , קונטקסטואלית , פתוחה לאלטרנטיבות של פעולה ונדרשת לשיפוטו ולהכרעתו של המורה . היא התנסותית - משום שאין המורה יכול לעבוד על פי מתכונות או מרשמים המוגשים לו מבחוץ . הוא עושה את עבודתו תוך כדי התנסות ועשייה , כשהוא ער ומודע לאופי הדינמי והמשתנה של התנסותו . של ההוראה . מחקרים מן הסוג של תהליך-תוצר ( process-product ) הולידו רשימה של מאפייני הוראה , מיומנויות ויכולות ביצוע כעלי אופי גנרי , שאינם קשורים לעולם תוכן מסוים ושנמצאו כמבטיחיס הוראה יעילה . ( effective teaching ) על-פי תפיסת ה"הוראה כמדע יישומי , " יש להתרכז בהכשרת המורים במאפייני הוראה אלו . בעלי תפיסת ההוראה כ"מדע יישומי" עשויים גם לקבל בתכניות ההכשרה של המורים שיטות של דיגום ( Modeling ) מן הסגנון הפשוט ( Simple Modeling ) וגם גישות הכשרה שולייתיות מן הסגנון הפשוט ( Simple Apprenticeship ) כדרכי הכשרה טובות ; זאת כהנחה שהמורים המאמנים שולטים בגופי הידע הרלוונטיים ומיישמים אותם בכיתותיהם כאופן הראוי לחיקוי . דגם ההוראה כמדע יישומי הוא הדומיננטי ברחבי העולם המערבי ( Edmundson , 1989 ; Sykes & Bird 1992 ) ובכלל זה גם בישראל . כך הדבר למרות הספקות והלבטים שמתעוררים נוכח ההשפעה המזערית שיש ללימודים בין כותלי המוסד המכשיר על עיצוב דמותו והתנהגותו של המורה הטירון לעומת השפעתם של גורמים אחרים - כגון המורים המאמנים , תהליכי חברות בבית הספר הקולט , הציפיות המוכתבות על-ידי מערכת החינוך , הביוגרפיה של הסטודנט כולל זיכרונות מהיותו הוא עצמו תלמיד ( זיו , 995 ; ; 1988 ו . ( Zeichner , 1988 ; Feiman-Nemser , 1985 McCutcheon ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא