|
|
עמוד:4
העקרונות המופשטים לבין מצבי ההוראה המורכבים שבפניהם ניצב המורה הטירון . במאמר שלפנינו נציג עמדה , שלפיה ההוראה בעיקרה היא עיסוק פרקטי-רפלקטיבי וראוי לפתח תכניות הכשרה והשתלמות חלופיות התואמות תפיסה זו . נטען בזכות ההוראה הרפלקטיבית , שבניסוח כללי פירושה : הוראה מגיבה שבה המורה פתוח להפתעות , רגיש וקולט את התגובות של התלמיד , מניח שמאחורי תגובתו של התלמיד יש נימוקים וצידוקים שיש לחשוף אותם ולהבינם , בוחן את דרכו הוא מול תגובת התלמיד ומחפש את החלופה המתאימה ביותר כדי לסייע ולאפשר לתלמיד לבנות מושגים חדשים או לנסח מחדש את מושגיו השגויים או החלקיים . בפרק הראשון נציג את שתי התפיסות הבסיסיות בהגדרת מהות ההוראה ; ההוראה כמדע יישומי וההוראה כעיסוק פרקטי-רפלקטיבי . בפרק השני נבחן את משמעות תהליכי הרפלקציה בהקשר ההוראה הרפלקטיבית לאור מודלים תאורטיים שונים , ובפרק השלישי נתאר קווים לתכניות הכשרה והשתלמות המבוססות על למידה התנסותית . ( Experiential Learning ) בפרק הרביעי נבחן את מקומה של ההוראה הרפלקטיבית מזוית הראייה של ההתפתחות המקצועית של המורה ובפרק החמישי נציג עמדה הגורסת שילוב גישות בתכניות ההכשרה .
|
|