|
|
עמוד:6
בפרק השישי , הוא הפרק המסכם של החיבור , הדיון נסוב על השתמעויות ישירות ועקיפות להכשרת המורים . עולות וצפות בעיות ודילמות באבחון הקשיים ובהפניית התלמידים לאבחון מקצועי וקשיים בהפעלת ההמלצות לדרכי טיפול מתאימות . המחברת מודעת לקושי בהגדרת בסיס הידע שיש להקנות בתכניות ההכשרה . המלצתה היא שיש צורך בפיתוח דיאלוג מתמשך בין מורי המורים , המומחים בהכשרת מורים , לבין המומחים בתחומי ההוראה והטיפול בתלמידים לקויי-למידה . דיאלוג זה הכרחי , למרות הטענה שתכניות ההכשרה המסורתיות עמוסות בלאו-הכי ואין להוסיף עליהן תחומי למידה חדשים . חובה לעשות זאת , כי חייבים להכין את המורים הטירונים למפגש עם תלמידים השונים מן התלמידים הרגילים . לדעת המחברת , קורס בודד בלקות הלמידה לא יענה על צרכים אלה . "ההכשרה צריכה להכין את המורה לעבוד בבתי ספר שיהפכו את כלל המורים והתלמידים לקהילות לומדות הבוחנות את עצמן ואת מחויבותן ליחיר בקבוצתו . " מחויבות זו ליחיד בקבוצתו , הבעיות והדילמות הקשורות בבחינתה הן הן הבולטות כמסר מרכזי בחיבור זה . הבעיות והדילמות המוצגות בפרקי החוברת נועדו לעורר הדים ותגובות בדיון ציבורי מתמשך בקרב מורי המורים המלמדים במכללות ובמסלולי ההכשרה השונים . בדיון זה אנו מצפים לשמוע באופן מיוחד את קולם של מורי המורים במסלול החינוך המיוחד . נקבל בברכה תגובות ביקורת והצגת עמדות שונות מן העמדות המוצגות בחוברת זו . הן ירחים ויעמיקו את הדיון בנושא שחשיבותו למערכת החינוך אינה מוטלת בספק . נראה לנו כי ראוי שהחוברת תוצג על שולחן הדיונים במועצות הפדגוגיות במכללות . תגובות והערכות ביקורת נשתדל להביא לידיעת הציבור הרחב בדרך של פרסום בכתביעת או בדרכי פרסום אחרות . משה זילברשטיין
|
|