פרק ראשון: עידון והפנמה - מן הנבואה הקדומה אל נבואת הכתב

עמוד:12

בידי האל בלבד , והנביא פועל אך ורק כשליחו וכעושה דברו , הן במישור הריפוי האישי , כישעיהו המוסיף בדבר האל חמש עשרה שנות חיים לחזקיהו , והן ובעיקר במישור המדיני-לאומי שבו עליו לרפא את חוליי העם . זהו אפוא תהלין של עידון והפנמה , שבו גס דרכי הביטוי של הקשיים והצרכים הפיזיים , ובראשם החוליים , מקבלות משמעות מטפורית . נפתח את העיון בהושע . בדברי קריאתו אל העם לשוב אל ה' שם הנביא בפיהם את הדברים הבאים : "לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו , יך ויחבשנו" ( הושע ו , א . ( קריאה זו של העם כרוכה בהודאה בטעותם , ואף כאן הטעות היא בתחום המדיני : " אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד 'אלהינו' למעשה ידינו" ( הושע יד , ד . ( טעות זו הוצגה כבר קודם לכן , בדברי הנביא עצמו : "וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך יךב , והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יבהה מכם מזור" ( שם ה , יג . ( המחלה וכן גם הריפוי הם אפוא בתחום המדיני , ומובן שהכוונה לתיקון המצב ולא לריפוי במובן הפיזי . נוסף לכך , התנאי לריפוי החולי הוא שהעם יכיר וידע את הסיבה לחולי ואת מקורו . היכולת "לרפא" אינה תלויה עוד בכישוריו ובביצועיו של הנביא . דוגמאות נוספות עשויות להבהיר את הנושא על השלכותיו השונות : דברי הנביא ישעיהו - "על מד , תכו עוד תוסיפו סרה , כל ראש לחלי וכל לבב דוי . מכף רגל ועד ראש אין בו מתם , פצע וחבורה ומכה טריה , לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן" ( ישעיה א , ה-ו ) - וההקשר שלהם , מלמדים שאף כאן מקור החולי ומהותו בתחום המדיני : " ארצכם שממה עריכם שרפות אש , אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה " ... ( שם שם , ז . ( אמנם יש הסבורים שהחולי המתואר כאן הוא גם בתחום החברתי-מוסרי ובאמונתו הדתית הלקויה של העם , שכן כך עולה מן ההקשר הרחב של פרק זה , אך נראה שלצורך הבנה מדויקת רצוי להפריד בין נושאי התוכחה השונים שבפרק . נושא חוסר הנאמנות לה' הוצג בפסוקים א-ד , ונושא הפולחן שאין עמו כוונה מוסרית הוצג בפסוקים י-יז . המחלה המדינית היא אפוא תוצאה ישירה של קלקלות אלו . ירמיהו אומר : "כי כה אמר ה : ' אנוש לשברך , נחלה מכתך . אין דן דינך למזור , רפאות תעלה אין לך . כל מאהביך שכחוך ... כי מכת אויב הכיתיך ... לכן כל אבליך יאכלו ... כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך" ( ירמיה ל , יב-יז . ( ובהמשך : ... " הנני מעלה לה ארכה ומרפא וךפאתים , וגליתי להם 3 ? תרת שלום ואמת" ( שם לג , ו . ( בדיקתן של דוגמאות אלו בהקשריהן עשויה ללמד באיזו מידה כרוך ה"ריפוי" בתיקון קלקלות ההווה ובאיזו מידה הוא מטפורי . ה '' ריפוי" משמעו תיקון : שיבה אל ה' והפנמת האמונה בו , השלטת שליטים צודקים וקיום שלטון אידאלי , כך שבסופו של

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר