|
|
עמוד:11
. 3 דברי איש האלוהים כוללים יסוד חידתי , מפת » ע ( במיוחד בדברו עם מלך : ( שמואל א ט , כ ; י , ב-ו ; כרו , יט ; מלכים א יא , כט-לט ; יג ( במיוחד בפסוקים ח-ט ;( יד , ו ; יז , יג ; כ , יג-יד ; שם כח , לה-לז ; כב , טו ( והשוו פסוק זה אל פסוק יז ;( מלכים ב ו , כב ; ח , י ; ט , ג-ו ; יג , יח-יט . . 4 ההתגרות באיש האלוהים כרוכה בסכנה ואף בסכנת מוות : מלכים ב א , ב , כגכה ; ז , ב ( והשוו שם לפסוק יד ;( כב , לד - בהשוואה לפסוק כח . כל המאפיינים הללו עוברים תהליך של עידון משמעותי בנבואת הכתב , ויש לבדוק אותם אחד לאחד . מחפר פחי - לריפר חתנ - > לאןס > תחום פעילות זה של ריפוי חולים וחוליים , שהיה מרכזי ביותר בפעילותו של איש האלוהים הקדום , נעלם למעשה עם המעבר לנבואת הכתב . פרט למקרה גבולי אחד , שבו המלך חזקיהו נרפא ממחלתו והנביא ישעיהו הוסיף לו בדבר ה' חמש עשרה שנות חיים ( מלכים ב כ , א-ו , ( אין אנו שומעים עוד על נביאים העוסקים בריפוי . אלא שאין זה מדויק לומר שפעולת הנביא כ"מרפא " פסקה לחלוטין . היא החליפה כיוון ומשמעות . במקום לרפא חוליים גופניים של אנשים בודדים , נביא הכתב מרפא את חולייו של עם ישראל . הריפוי , כמו גם החולי עצמו , מקבל משמעות מטפורית . ואכן , חל שינוי מהותי בשימוש בפעלים "רפא " או "חבש , " כמו גם בביטויים "מזור , " " ארוכה , " "גהה : " כולם קשורים אצל נביאי הכתב בתחום המדיני . אמנם פה ושם אנו מוצאים שמעשה הריפוי של איש האלוהים הקדום קשור במידת מה בתחום המדיני ( ראו הסיפור על ריפוי צרעת נעמן , ובמיוחד תחילתו וסופו של הסיפור : מלכים ב ה , א-ז ; יז-יט , ( אבל בכל הסיפורים ההם מדובר על ריפוי פיזי של מחלות , והתחום המדיני מוצא את ביטויו במישור האישי , כלומר ביחסים שבין איש האלוהים ובין מלך או שר . לא כן אצל נביאי הכתב : כאן חל מעבר מוחלט מריפוי גופני לריפוי רוחנילאומי . זוהי דוגמה מובהקת לכך שיש מידה רבה של רציפות בין מסורת פעילותו של איש האלוהים הקדום ובין פעילותו של נביא הכתב , אבל עתה הפעילות נושאת אופי רוחני , לאומי ואידאולוגי , ומתנתקת לחלוטין מכושרו האישי של הנביא ומיכולתו לחולל נסים . מעתה אין הנביא מחונן בתכונות פלאיות . ריפוי החוליים הגופניים הוא . 4 המורה ישקול אם לפתוח בהגדרת המאפיין ולהמחיש את ההגדרה בדוגמאות , או להפך - לעיין עם הלומדים בקבוצה של דוגמאות ולמצוא את המשותף להן .
|
|