|
|
עמוד:11
מורים , מפקחים , מנהלי בתי ספר ומכללות וקציני צבא שעברו הסבה להוראה ולניהול . קולות משתתפים אלה מושמעים בין דפי הספר והם מהווים את הראיות המחקריות שלו . המוקד השלישי מכיל את הפרשנות של החוקרים ( שלסקי ואריאלי , ; 2001 דרגיש וצבר-בן-יהושע , , ( 2001 המתמקדים בפרשנות של המשתתפים בעשייה החינוכית . החוקרים מציבים את עצמם ביחס לנוף המדעי שבו הם מתפקדים על רצף שנע בין הפרדיגמה הפוסט-פוזיטיביסטית . ( Lincoln & Guba , 2000 ) המאפשרת שילוב כין מחקר כמותי ואיכותי , ( Creswell , 2002 ) לפרדיגמות הקונסטרוקטיבית , הביקורתית והמשתתפת . ( Lincoln & Guba , 2000 ) החוקרים בוחרים אסטרטגיות מחקר שונות , דוגמת חקר מקרה , חקר מקרים מרובה , אתנוגרפיה , חקר השיחה וגישות לחקר הספרות . לבסוף , כותבי הפרקים בוחרים בשיטות מחקר שהולמות את מטרות המחקר שלהם : ניתוח תוכן עם קטגוריות מוכנות מראש , ניתוח על פי התאוריה המעוגנת בשדה , ( Corbin , 1990 Strauss &) מיצוב פיגורטיבי ( קופפרברג וגרין , ( 2001 ותהליך הרמנויטי של קריאות חוזרות רבות ( דרגיש וצבר-בן יהושע , . ( 2001 התהליך הפרשני של החוקרים מתחיל כבר בעת איסוף הנתונים - טקסטים דבורים , כתובים ומקוונים - והתעתוק שלהם . ( ten Have , 1999 ) כלומר , אין אנו שומעים את כל מה שהיה באירוע עצמו במוקד הראשון . אנו שומעים בעיקר את קולות המשתתפים שלוקטו באתרים שונים במערכת החינוך לאחר שנבחרו , הוקלטו או נאספו , תועתקו במידת הצורך , מוינו ופורשו על ידי החוקרים . לעתים בחרו החוקרים להשמיע את כל השיחה ולשמר את רצף תורי הדיבור . במחקרים אחרים הם בחרו לעבור לרמה של הפשטה שמעלימה את מאפייני האינטראקציה המקומית ועוברת לקטגוריות המתייחסות לנושאים מרכזיים . הליך זה נעשה באמצעות ניתוח תוכן או ניתוח המתבסס על התאוריה המעוגנת בשדה . ( Titscher et al ., 2000 ) בולט בספר השימוש בשיח נרטיבי דבור , כתוב ומקוון , הכולל סיפורי חיים וסיפורים אישיים המתייחסים לאירועים מרכזיים שהמספרים דולים מזיכרונם ( בן-פרץ , . ( Ben-Peretz , 1995 ; 2001 שיח נרטיבי זה מאפשר למשתתפים להבין את עולמם המקצועי ובו בזמן הוא גם מהוה כלי מחקרי . ( Conle , 2000 ) החוקרים דולים מתוך הגשטלט הנרטיבי ( Kupferberg & Green , 2005 ) ממדים שונים של האני המקצועי של המשתתפים כתוך ההקשר הישראלי הרב-תרבותי והרב-לשוני . בכמה מן הפרקים נעשה שימוש בשפה פיגורטיבית ( מטפורות , דימויים וכדומה , ( המאפשרת לחוקרים לבנות היבטים גלויים וסמויים של חשיבת המשתתפים .
|
|