|
|
עמוד:9
0 בוא אישי אוסף התנסויות וסושאי לסידה שהשקיעו עלי כחוקרת צפיתי בסטודנטית , מתכשרת להוראה , בשיעור שהתקיים בכיתה ד י . ישבתי ליד שולחן של שתי תלמידות בנות עשר . כרגע מסוים הן החליפו ביניהן מבטים , ואחת מהן אמרה לחברתה כיודעת-דבר : "היא עוד לא מוכנה להיות מורה . " שאלתי את עצמי , מופתעת , אל מה בהתנהגות או בהתנסחות של הסטודנטית התייחסה הערה זו שעלתה גם במוחי ? גם אני , כתלמידה , תהיתי על הכשרת המורים , כשעקבתי אחרי המגוון הרב של מורים ומתכשרים להוראה כשנות לימודיי . בבית הספר ביתהכרס כירושלים זכינו בשנות ה50- בצמדי סטודנטיות מסמינר כיתהכרם - מכללת דוד ילין כיום . הן צפו בכיתתנו ולימדו שיעורים בודדים . בעיקר אהבנו לשוחח אתן בהפסקות . הן מאוד התעניינו בנו ושאלו הרבה שאלות . לתיכון שליד האוניברסיטה , כשנות ה , 60- הגיעו סטודנטים מן האוניברסיטה העברית להורות במסגרת שיעורי המבחן שלהם . לעתים נדירות לימד סטודנט יותר משיעור או שניים . במבט לאחור אני מבינה בכמה מעט התנסות דידקטית וחינוכית זכו מתבשרים להוראה כשנות ה50- וה . 60- כתלמידי בית ספר יסודי , הערכנו את הסטודנטים שנבחנו בכיתותינו על-פי קריטריונים דומים מאוד לאלה המשמשים כיוס בהכשרת מורים . עובדה זו מתקשרת לרעיון שביסוד המחקר שלהלן , שכדאי ללמוד מן התלמידים איך ללמדם . בהכנתם של התלמידים את התהליך טמונה יכולת ניבוי . דוד פסיג מאוניברסיטת בר-אילן דן בכך כמאמרו "תסריט רצוי של ליבת תכנית לימודים עתידית" . ( 1997 ) בין השאר הוא מתאר את שיטת המחקר שפיתח רוברט טקסטור : היא עושה שימוש בראיונות אתנוגרפיים במטרה לדון בעתידה של קהילה עם חברי הקהילה עצמם . כשיטה זו נשאלות שאלות כלליות ,
|
|