|
|
עמוד:7
הקדמה אשקלון העתיקה שכנה לחוף הים על מצוק כורכר , שהנו חלק מרכס הכורכר המערבי של דרום מישור החוף . התחום הטבעי שלה ( וכפי שנראה בהמשך גם תחומה " הרשמי ( " השתרע באזור שבין נחל אבטח בצפון לנחל שקמה בדרום ובין הים במערב לבין גבעות השפלה במזרח . חלקו המערבי של האזור , כולל המצוק שעליו נבנתה העיר , מכוסה בעיקרו בחוליות . מזרחה לרכס זה במרחק של כ 8-6 ק"מ נמצא רכס הכורכר המרכזי , בעוד רכס הכורכר המזרחי נמצא במרחק של כ 12 ק"מ מן החוף . פרט לכורכר ולחולות אנו מוצאים בסביבות העיר גם גבעות של חול אדום ( חמרה . ( הן הרכב הקרקע והן ממוצע המשקעים הרב שנתי ( כ 430 מ"מ ) אפשרו התפתחותה של חקלאות משגשגת בסביבות העיר , עליה נרחיב את הדיבור בפרק החמישי . 1 עיר ימים רבים היא אשקלון — אחת הערים העתיקות ביותר בארץ ישראל בכלל , ואולי הקדומה שבערי החוף . בחפירות שנערכו בתל אשקלון התגלו שרידים המעידים על קיומו של יישוב לאורך כל תקופת הברונזה הקדומה , כלומר החל בסוף האלף 2 הרביעי לפנה"ס עד סמוך לשנת 2200 לפנה"ס . לאחר מכן חלה הפסקה ביישוב והוא התחדש בראשית האלף השני . אשקלון נזכרת לראשונה בשמה בשתי קבוצות של כתבי המארות המצריים , שנועדו לפגוע באויבי פרעה , וזמנם מהמאה העשרים והמאה התשע עשרה לפנה"ס , ומדובר כאן כבר באשקלון הכנענית . בתקופת שלטון החיקסוס ( במאות השבע עשרה והשש עשרה לפנה"ס ) היתה אשקלון מן 4 הערים החשובות בארץ , כפי שמעידים ביצורי העיר האדירים מאותה תקופה . במאה החמש עשרה לפנה"ס שבה הארץ ונכבשה בידי המצרים , וערי כנען סרו עתה למרותה של הממלכה החדשה . טפח מיחסי מצרים עם ערי כנען ( ואשקלון בתוכן ) התגלה בתעודות הכתובות אכדית שנמצאו בארכיון המצרי המלכותי באל עמארנה , וזמנן מן המחצית הראשונה של המאה הארבע עשרה לפנה"ס . שבע מן האיגרות נשלחו 1 לסקירה קצרה של התנאים הגאוגרפיים ראו קרמון , ארץ ישראל , עמ' , 246-241 ואולם אינני מקבל את קביעותיו ביחס לנמלה של אשקלון . על הנמל ראו להלן , עמ' 2 . 93-91 סטייגר , אנציקלופדיה , עמ' 3 . 101 פריצ'רד , טקסטים , עמ' ; 329 פוזנר , נסיכים , עמ' 4 . E 2 , 65 סטייגר , אנציקלופדיה , עמ' . 102-101
|
|