|
|
עמוד:3
הביאנלה בוונציה מסמיעה את דמות האדם כצו 0 ן חזותי רחל סוקמן Venice Biennale 2009 Art Exhibition 53 rd International Making Worlds Curator : Daniel Birnbaum הביאנלה ה 53 בוונציה מאמצת את הדיוקן ומעלה את חשיבות הדימוי האנושי , כחלק מן המרקם האמנות 1 לשנת . 2009 באופן שקם , נסתר , ובהחלט לא ראוותני , מתגלה הדיוקן היחיד , הזוגי והקבוצתי הן בעבודתם של אמנים המייצגים את מדינותיהם בביתנים הלאומיים , והן במכלול התערוכות בארסנלה , בגני הביאנלה ובא" ונציה דמות האדם כנושא התחוורה לי כתובנה מאוחרת , מעין תגלית , שהתבהרה בהדרגה חודשים לאחר הביקור בביאנלה בוונציה ביוני . 2009 בזמן אמת של התבוננות באלפי היצירות שהוצגו לא היה ברור לעין מה מייחד את הביאנלה הנוכחית , ואיזו משמעות יש ליחס לשם שהעניק לה האוצר , דניאל כירנבאום : "יוצרים עולמות " n"nwn . ( Making Worlds ) בביאנלה בימי התצוגה המקדימה היא עונג צרוף , המקשה על בהירות המחשבות על אודות התחושות שיש לנו לגבי האמנות . אני חוזרת אל ספרו של משה מנדלסון , כ / כתבים ע > א \ ר \ ת ר , תח / ש / ת , שבו הוא כותב : "כרגע ההנאה כל מושג ומושג מתעמעם . " כאדם שחייו קשורים בתמונות ובמילים , אני חשה כי המילים האמיתיות נותרו כלואות בתוכי . כצופה מיומנת ביצירות אמנות על" לב 0 וח ביכולתי לבחור באמצעות החושים , ולא באמצעות האיננולקנג חיכיתי לרגעים של שתיקה , שבהם נבנה היש מתוך התבוננות מחודשת . מכלול הצירופים האפשריים של שבעים ושבעה ביתנים לאומיים , תשעים אמנים בארסנלה , ארבעים וארבעה אירועים ברחבי ונציה והאיים , מזמנים משימה לזמן ממושך . ממרחק של זמן ושל מקום ניתן היה להטמיע רגשות חדשים , שחידדו צפנים חזותיים מוכרים , כדוגמת דמות האדם , שהייתה מו 0 יב מוכר לאורך כל תולדות האמנות . מופעיו הרבים של הדימוי האנושי הלכו ונחשפו ועוררו מב 0 אוהד , מעצם העובדה שנקלעתי אל תוך הרפתקה אישית , שהובילה לדיאלוג מדומין עם הדיוקנאות . היה ברור , כי הכול בעיני המתבונן . וכך , באורח מופלא , נוצר מחבר של בני אדם ה " יוצרים עולמות " אנושיים , שכתוצאה ממנו הוענקה מעין לגיטימציה ופרשנות מאוחרת לשם התערוכה . מבלי לחסוא בססריאו 0 יפיזציה , יש להרהר בקשר האפשרי בין תמונת הדמות האנושית לבין הלאום , שהרי , מעבר למילים , אל לנו לשכוח כי האמן הוא יוצר הדיוקן האנושי , וכי ביטויים של סבל ושל כאב התקיימו כבר במאה הראשונה לספירה , ונראו בבירור בפסל המופלא של לא \ ק \\ וב ! , 1 * שנחנקו למוות על ידי נחשים ( הפסל נחשף מחדש ברומא ב , 1 506 וכיום מוצג במוזיאון הוותיקן . ( מעבר לרגעי עינוג החושים אל מול יצירת האמנות נותרות בעינן השאלות : מה "וותר בעוד דורות מספר , ומה "שאר אחרי רגעי התצוגה בהווה ? מה "שמר ויהפוך להיות נכ 0 צאן ברזל של התרבות האנושית ? על מה יוכלו ההיסטוריונים והמבקרים בעתיד באוספי המוזיאונים להתבונן בעניין ? מה יוסיף להיות מסקרן , מענג ונתון לדיון גם עם חלוף העתים ? מנקודת מב 0 זו , לאחר סיום הביאנלה , כל שנותר הוא להתבונן מחדש בתוצרי הביאנלה על גבי מסך המחשב . מזווית זו , הביאנלה כמכלול תערוכות לשנת , 2009 נראית לי שפויה , רגועה ובעיקר Courtesy ofthe artist 2006-07 , oil on canvas Issam Darwich , The Presenceofthe Absence ; , Courtesyofthe artist Mixed media ( 'Swarm of Zeppelins' ) , 2009 Hector Zamora , Sciame di dirigibili
|
|