|
|
עמוד:יא
המשכילים בברלין , ואילו בקהילות היהודיות שבמצרים , באלג'יריה , בלבנט וב'מזרח , ' היא הופיעה רק במחצית השנייה של המאה ה , 19 בעיקר עם התפשטות השפעתה ופעילותה של חברת כי"ח . מכל אלה ניתן ללמוד , שלמרות השפעתם הרבה של התנאים המקומיים ושל תרבות ארצות ישיבתם של היהודים על אורח חייהם ועל מקורות מחייתם , השפעה המתעצמת דווקא בעת החדשה , עדיין רב מאוד משקלה של המורשת ההיסטורית של העם היהודי הן בתחום הארגון הפנימי והן ביצירה הרוחנית . יסודות אלה מחוקים את הקשרים שבין הקהילות היהודיות והקיבוצים היהודיים בארצות השונות ; בין אלה חזק במיוחד הקשר לארץ ישראל כמוקד לתקוות העתיד , אפילו כתקופות רגיעה של השאיפות המשיחיות . הכמיהה לארץ הקודש , התמיכה ביישוב ארץ ישראל והעלייה אליה הן מרכיב חשוב ביותר כזיקה ההדדית שבין הקיבוצים היהודיים כארצות השונות ובאחדותה של ההתפתחות ההיסטורית של העם בעת החדשה , ובייחוד במאה ה . 19 בכרך השני המתוכנן של הספר הזה , שיתאר את תולדות היהודים בארצות האיסלאם מאמצע המאה ה 19 עד הקמת מדינת ישראל , יוקדש מקום נרחב יותר לקשר של יהודי הארצות הללו לארץ ישראל . דומה , שחקר תולדות היהודים בארצות האיסלאם בעת החדשה , הנמצא עדיין בשלבים התחלתיים , מושפע מאוד ממגמות אפולוגטיות ואידיאולוגיות , ולעיתים , כפי שקורה גם בהיסטוריוגרפיה של אומות אחרות בשלבי ההתגבשות הלאומית , מבליט יסודות מקומיים או קבוצתיים . אנו תקווה שספר מסכם זה יתרום את תרומתו לראייה היסטורית אובייקטיבית של תולדות קהילות ישראל כארצות האיסלאם כחלק מהותי של תולדות ישראל בכללותן , באחדותן וכרציפותן . אולם ראייה זו אינה צריכה לטשטש את ייחודן של תולדות ישראל בארצות האיסלאם — ייחוד המתבטא בדרכן ההיסטורית האופיינית להן — את יצירתן התרבותית הסגולית ואת דרכי התפתחותן החברתית , שיסודות מסורתיים ומלכדים מילאו בהן תפקיד רב לאין ערוך לעומת ההתפתחות הדינמית יותר ומלאת המאבקים והסתירות של הקיבוצים היהודיים במדינות אירופה .
|
|