|
|
עמוד:ח
מתנהלים על מי מנוחות של התדיינות בין חכמים המתבוננים מרחוק בתהליכים מדיניים , חברתיים , כלכליים ותרבותיים המתרחשים נגד עיניהם , אלא על רקע מתחים וניגודים המאפיינים חברה מתהווה . בני הגלויות השונות , שהגיעו לישראל מי עם נכסים כל שהם ומי ללא רכוש כלל , עם מטען השכלתי שונה ומגוון , עם הרגלי חיים , סדרי משפחה , מסורת והווי נבדלים מאוד — ברור שיש להם סולם ערכים וסדר ק דימה שונים לגבי מטרות חברתיות ותרבותיות שלעיתים קשה לגשר עליהם . בפולמוסים אלה ההסתמכות על 'לקחי ההיסטוריה , ' על סדרי החכרה ועל ההתרחשויות בעבר ממלאת תפקיד לא מבוטל . לכן , חשיבות מיוחדת קיימת ללימוד העבר ההיסטורי היהודי במדינת ישראל — גם לשם הכרה טובה יותר מצד כל יחיד את מוצאו , דתו ותרבותו , גם לשם גיבוש התודעה המשותפת כאומה והכרת מקומה בקרב אומות בנות תרבות וגם לשם סיוע בבירור המטרות הלאומיות המשותפות ודרכי השגתן . אולם אחד הקשיים הגדולים בלימוד ההיסטוריה היהודית נעוץ בכך , שבהשוואה לאומות אחרות בנות תרבות החלו המחקר ההיסטורי והכתיבה ההיסטורית המדעית להתפתח בעם ישראל בזמן מאוחר באורח יחסי והם התקדמו בצורה בלתי שווה לגבי תקופות היסטוריות שונות בתולדות היהודים בארצות השונות . גרמו לכך סיבות שלא נדון כהן כאן . אולם עובדה היא , שתולדות היהודים במצרים , למשל , ובאגן הים התיכון המזרחי והדרומי במאות ה 13-11 נחקרו ותוארו לאין ערוך טוב יותר מאשר תולדות היהודים במאות ה ; 19-17 ההיסטוריה של יהודי גרמניה באלף השנים האחרונות נחקרה בצורה מפורטת מאוד ואילו ההיסטוריה של יהודי מרוקו ידועה אך מעט ; ואפשר להרבות בדוגמאות נוספות . על דרך ההכללה ניתן לומר , שתולדות היהודים כארצות האיסלאם בשלהי ימי הביניים ובעת החדשה הן תחום שהמחקר בו הוא למעשה עתה רק בראשיתו . לכן יש בניסיון לתאר את תולדות היהודים בארצות האיסלאם החל בשלהי ימי הביניים , על יסוד הישגי המחקר בשנים האחרונות , משום מפעל כעל חשיבות חינוכית ולאומית ממדרגה ראשונה . ? - שלושה גורמים השפיעו במידה ניכרת על עיצוב אורח חייהם של יהודי ארצות האיסלאם בעת החדשה , על סדרי חברתם ועל אופי תרבותם ו א ) המורשת הרוחנית והחברתית של קהילות ישראל בימי הביניים , הן זו שנתגבשה בתחום שלטונו של האיסלאם והן זו שהובאה על ידי מגורשי ספרד ופורטוגל , שחיו תחת שלטונם של מושלים נוצריים . בשני האזורים היו בימי הביניים תקופות של פריחה ויצירה מפוארת ופירותיהן הונחלו לקהילות ישראל במזרח ובאירופה כאחד ; ב ) המסגרת החוקתית דתית שהגדירה את מעמדם של היהודים ( ושל הנוצרים ) 'הבלתי מאמינים' בראשית שלטון האיסלאם — מסגרת שנשמרה בדרך כלל , אם כי במידת נאמנות או קנאות שונה במדינות ובתקופות שונות , על ידי כל השליטים המוסלמים —
|
|