|
|
עמוד:9
הראשונה היתה מטפיסית קבלית ומסורתית , התפתח ביניהן , באופן זה דבר שהוא למעלה ממעגל שיח משותף החותר להבנה הדדית , והוא בבחינת זהות רוחנית המשתקפת מתוך שתי אספקלריות מכוונות לפרספקטיבות הפוכות . הדמיון הרב , השותפויות והזיקות בין עולמו הרוחני של א"ד גורדון לעולמו הרוחני של הראי"ה קוק , אינם בבחינת תגלית חדשה . שני האישים עצמם לא התייחסו במישרין האחד לכתבי זולתו , אבל הם ידעו זה על זה , ומן הסתם גם קראו זה מכתבי זה די כדי להרגיש בעצמם בקירבה שביניהם . העניין המחקרי בהגותם התחיל מוקדם למדי , והוא מתענף , מתרבה ומתעשר בנקודות ראות שונות זה שני דורות , אין פלא שנמצא מפעם לפעם איזכורים וציונים להקבלה ולמפגשים שבין שתי המשנות הללו , אבל דווקא משום כך מפתיעה היא , ואולי גם מפליאה , העובדה שהספר המונח בזה לפני המעיין הוא הניסיון השיטתי הראשון לחקור את הגותם במקביל ולחדור למעמקיהם על ידי בחינה של המשותף והמבדיל ביניהם . יתכן שהסיבה לחסר מחקרי זה הוא האתגר העיוני הקשה והמורכב שמציגה הגות כל אחד מן השניים בפני עצמה , אבל יהיה ההסבר אשר יהיה ברור כי לפנינו מחקר מורכב , חדשני וראשוני , הבא למלא חלל ריק מורגש בנושא מרכזי של מחשבת ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים . אכן יש להניח שעובדה זו כשלעצמה תעורר התעניינות רבה מצדם של כל אלה שמחשבת ישראל בזמננו קרובה לליבם . אולם המחקר שלפנינו מהווה תרומה שחשיבותה גדולה לאין ערוך יותר . א"ד גורדון והראי"ה קוק הרשימו מאוד את בני דורם , עם זאת בתוך שנות חייהם הסתתרה השפעת הגותם המקורית בצל אישיותם , שעוררה הרבה התפעלות וגם הרבה מחלוקת . ההשפעה המחנכת של ההגות כשלעצמה התחילה רק אחרי פטירתם , והיא נקלטה בשני זרמים מנוגדים של הציונות הארצישראלית , על רקע ניכור גובר והולך בין הציונות החילונית לבין הציונות הדתית . יהיה זה , איפוא , נכון לומר שהשפעת הגותם של א"ד גורדון והראי"ה קוק גברה ככל שהבעיות שעמן ביקשו להתמודד משני צידי קו השבר הגדול העמיקו והלכו . אלה שחיפשו את לשון הגישור הדיאלקטי , אלה ששאפו לקיים את רציפות זהותה הרוחנית של היהדות , על רקע ההתמודדות עם אתגרי הזמן החדש , גילו שוב ושוב שהתשתית העמוקה למשימתם החינוכית וההגותית נמצאת דווקא במשנותיהם של שני יוצאי הדופן הללו , שהתבלטו בין מוסרי מורשתה של תנועת התחיה הארצישראלית . הספר שלפנינו נכתב מתוך אמפתיה והזדהות עם המקורות , המניעים והמטרות היהודיות והכלל אנושיות של א"ד גורדון והראי"ה קוק . הוא מציג את משנותיהם באובייקטיביות מחקרית , אך תוך כדי כך הוא חוזר ובוחן
|
|