|
|
עמוד:8
ההבחנה שעורך כהן 990 ) ו ) בין טכניקות , שיטות , אסטרטגיות ותיאוריות מסייעת לחדד את כפל המשמעות של המושג . יש הרואים ביחידנות טכניקה או שיטה של הוראה ולמידה , ואחרים רואים בה אסטרטגיה דיפרנציאלית , המנסה להתאים את ההוראה ללומדים השונים ולצורכיהם . כללית ניתן לומר , כי לרוב השיטות המוגדרות כאינדיבידואליזציה בהוראה משותפת ההכרה בקיומם של הבדלים אינדיבידואליים בין לומדים ( הכרה בשונות . ( נעשה בהן ניסיון להתאים את הסביבה הלימודית ללומדים שונים . עם זאת השיטות שונות זו מזו במרכיבים שהן מטפלות בהם ובדרגת האינדיבידואליזציה של מרכיבים אלה . גישת ההוראה היחידנית בישראל הגדירה את היחידנות במשמעות הרחבה של המושג : התאמת ההוראה ללומד ברוח האינדיבידואליזציה הפרסונלית ( לביא , , ( 1984 השואפת לקדם את התלמידים תוך כיבוד השונות וטיפוח הכישורים והתכונות של כל תלמיד ותלמיד . אולם יש לציין , כי העמימות בהגדרת המושג "יחידנות " ניכרה גם אצל אנשי החינוך בישראל . במהלך שנות פעילותו הרבות של הפרויקט נתפסה ההוראה היחידנית בקרב חלק מאנשי החינוך וההוראה - במשמעותה הצרה , וה"למידה יחידנית" נתפסה כ"למידה אישית , " " למידה עצמית" או "למידה באמצעות מחשב ; " כלומר תהליך למידה שבו כל תלמיד לומד לבדו ללא קשרי גומלין אישיים עם חבריו לכיתה . ראייה זו , שחסרה בה הבנה של המטרות החברתיות של הגישה , עוררה מטבע הדברים חשש מפני צרות וחד ממדיות של התהליך החינוכי . " הוראה מותאמת" הוא השם החלופי שניתן על ידינו לגישת ההוראה היחידנית . זאת כדי להימנע מאי בהירות ועמימות של המושג הוראה יחידנית , וכדי להדגיש את המשמעויות החינוכיות והחברתיות הרחבות של הגישה .
|
|