|
|
עמוד:13
לובוא ספר זה ממשיך את קודמו ( חכמים , כרך ראשון : ימי בית שני , ירושלים תשס"ו ) מבחינת הרצף ההיסטורי . הוא פותח בשנת 70 ומסיים בשנת 138 לספירה . כלומר עוסק בתקופה שבין חורבן הבית ועד לגזירות אדריאנוס , שבאו בעקבות מרד בר כוכבא . למרות הדמיון במבנה שני הכרכים של "חכמים , " יש הבדל משמעותי ביניהם מבחינת כמות המקורות והערכתם . עולמם של חכמים בימי הבית משתרע על פני מאות שנים אך המקורות על אודות החכמים הפועלים בו הם ספורים . הדברים בולטים , למשל , בסיפור המסופר בפי כל על המרד החשמונאי , מבלי לדעת כלל מיהם החכמים הפועלים בתקופה זו . האתגר של הכרך הראשון היה אפוא למקם נכון את המקורות ולשלבם ברצף ההיסטורי הראוי . לעומת זאת , ספר זה המשתרע על פחות משבעים שנה , ניזון מכמות עצומה של מקורות המתארים את פעולות החכמים בני התקופה . המקורות הראשוניים ( תלמודים ומדרשים ) מלאים בתורתם של חכמי יבנה , בני הדור הראשון והשני . עושר המקורות הניב עבודות מחקר רבות על יבנה וחכמיה ובאופן טבעי גם על מרד בר כוכבא . לפיכך , מלאכתי בספר זה היתה מלאכת הבורר : איסוף ומיון של המקורות ובחירת אלה המסייעים לבניית תמונה ריאלית של חכמים ושל תקופתם . מן הבחינה המחקרית הטהורה מדובר באתגר לא פשוט . כאשר חוקר ניצב מול מאות מקורות המתארים את פועלה של אישיות כלשהי , עליו לברור את האמיתות ההיסטוריות ולהתעלם מן האגדות שנרקמו סביבן . כך למשל עשה שמואל ספראי בחיבורו על ר' עקיבא ( ירושלים תשל"ח , ( כשטען שאף שבמעשי האגדה יש יסודות היסטוריים רבים , הרי שאפשר לשלול סיפורים רבים שהתקבלו כנכסי צאן ברזל על דמותם האגדית של חכמים , כגון הסיפור על נישואיו של ר' עקיבא לבתו של כלבא שבוע . תיאור ש"אינו אלא יצירה ספרותית" ( עמ' . ( 12 הרתיעה מן העיסוק באגדה בהקשר היסטורי , קיימת ביתר שאת אצל חוקרי התלמוד שאינם עוסקים כלל בתולדות חייהם של
|
|