|
|
עמוד:13
מבוא הכרך הזה עוסק בחכמי דור אושא המוכרים לכל לומדי התורה כדמויות מרכזיות בספרות התנאים . בכל מסכת אנו נתקלים במחלוקות של ר' יהודה , ר' יוסי , ר' שמעון , ר' מאיר ור' אלעזר בן שמוע . חמשת החכמים האלה מתוארים באגדות חז"ל כתלמידי ר' עקיבא והוא סמכם לפני שנהרג : שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא , מגבת עד אנטיפרס , וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה , והיה העולם שמם , עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום , ושנאה להם רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע , והם הם העמידו תורה אותה שעה ( בבלי , יבמות סב ע"ב . ( אגדה זו מבקשת להעמיד את כל המשכיותה של התורה על דמותו הגדולה של ר' עקיבא , שהכול יונקים מתורתו . אורו הגדול של ר' עקיבא האפיל על כל סביבותיו : "עקיבא בן יוסף , 'ששמו הולך מסוף העולם ועד סופו' בעודנו חי , הענק הזה , הוא אבי המשנה , 'משנתנו . ' ממנו מתחילה תקופה חדשה למשנה" ( רי"נ אפשטיין , מבוא לספרות התנאים , עמ' . ( 71 שמשו הגדולה של ר' עקיבא כמעט והעלימה את נר התמיד של ר' ישמעאל . מסורות אגדיות המתארות את העולם שאחרי דורו של שמד , אחרי כישלון מרד בר כוכבא , מבקשות להטמיע בנו את הידיעה שרק תלמידי ר' עקיבא ששרדו היוו את התשתית להנחלת התורה בישראל . כל חכמי דור אושא מוצגים כתלמידי ר' עקיבא . כל ספרי התנאים , מדרשי ההלכה , הברייתות ובוודאי המשניות מתוארות כיצירת בית מדרשו של ר' עקיבא : "כולהו אליבא דרבי עקיבא" = ] כולם לשיטתו של ר' עקיבא ] ( בבלי , סנהדרין פו ע"א . ( אולם המציאות היתה כנראה שונה בתכלית . גם לר' ישמעאל היו תלמידים ששרדו את המרד והנחילו את התורה בהמון . דמותו של ר' ישמעאל מתוארת כדמות מנוגדת לזו של ר' עקיבא בכל צדדי החיים . הכלל המיוחס לר'
|
|