מבוא

עמוד:13

נטיית העולם התורני היא לקבל את העדויות הנמסרות בספרות חז"ל בצורה תמימה למדי . הדוגמה הטובה למגמה זו היא ספרו החשוב של הרב אהרן היימן , "תולדות תנאים ואמוראים , " שעמד לנגד עיני במשך עבודתי על הספר . בהקדמתו הוא סוקר את ספרי הביוגרפיות לחכמי ישראל שנכתבו עד לימיו , שוקל ובוחן אותם לאור ידיעותינו ההיסטוריות הבסיסיות . אחת התופעות המעניינות שמעלה הרב היימן בהקדמתו היא הפער בין ספרים שצמחו בבית המדרש הישן לבין ספרים שנכתבו בבית המדרש של "חכמת ישראל . " לדעתו , הקבוצה הראשונה לוקה בטעויות גדולות הן בשאלות של כרונולוגיה הן בשרטוטי ביוגרפיה עקב גישה לא ביקורתית מכוונת . הקבוצה השנייה לוקה לטענתו בהתנשאות כלפי החכמים שעליהם כתבה . הרב היימן סבור שחוקרים אלה התבוננו אל נשואי מחקרם ב"גובה העיניים : " "ר' צבי = ] גרץ ] בדורו כר' עקיבא בדורו . " לאחר שאסף כל מה שעלה בידו מכל מי שכתב על חכמי ישראל צלל הרב היימן במשך שמונה שנים לעומקה של תורה במטרה לחבר חיבור שלם המכיל את כל תולדות חכמי ישראל ומשנתם לאור המקורות . מלאכתו חשובה עד מאוד ולא בכדי עמדה לנגד עיני במהלך העבודה . פעמים רבות חשתי ביחס שבין עבודתי לעבודתו כיחס הננס לענק על פי המשל הידוע . במאה השנים שעברו מימי המחבר ועד ימינו נוצרו מאגרי המידע הממוחשבים . פרויקט השו"ת מאפשר כעת לכל לומד להגיע למקורות שונים ועלומים בישיבה נינוחה ובטרחה מועטה . במאגרים אלו מתקיים בנו פתגם חכמים : "שאלת חכם חצי תשובה . " מכל מקום , מגמתי בכתיבת ספר זה , שונה . איני עוסק בביוגרפיה אלא בלימוד רעיונותיהם של חכמים על פי דמותם וזמנם . את תבנית הספר עיצבתי באופן כרונולוגי : מימי ראשית הבית השני ועד לחורבנו . את חכמי התקופה שיבצתי בהתאם לזמנם ולמקומם וניסיתי לפענח את תורתם ומשנתם בהקשר הכולל של רוח הזמן שבו פעלו , האירועים ההיסטוריים שליוו אותם וקווי האופי שלהם . עבדתי על פי שיטה קבועה : ראשית , " הצפתי" את כל המידע שיש בידינו על כל חכם וחכם מכל ספרות התורה שבעל פה . שנית , לאחר שהיה בידי אוסף מקורות שלם על חכם התחלתי למיין את המקורות על פי איכותם ( במובן הפילולוגי והספרותי ) לפי כללי המחקר התלמודי . בשלב השלישי ניתחתי את המקורות שלפני הנוגעים לכל חכם וחכם , ובמקביל עיינתי במחקר ההיסטורי הרלוונטי לזמנו ולמקומו של

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר