|
|
עמוד:12
הדתית הנוצרית ולא של הפילוסופיה היהודית . אמנם , אפשר לערוך השוואות מרתקות בין מדרשיו הפילוסופיים של פילון למדרשי חז"ל , אולם הספרות היהודית בתקופת בית שני כולה , שהושפעה מן הלשון היוונית ומספרותה , נאטמה להשפעה פילוסופית ישירה ורחקה מהתמודדות עימה . הרעיונות האפלטוניים והרעיונות הסטואיים שאפשר למצוא בספרות המדרש הנם פרי מגע חברתי ולא פרי של התמודדות עם חשיבה פילוסופית שיטתית . על כן , יותר משיש בהם משום גילוי של רעיונות בעלי משקל פילוסופי , יש בהם משום רקע ספרותי לפרשנות פילוסופית שנעשתה בדורות שלאחריהם , והיא אשר הקלה את מלאכתם של הפילוסופים היהודים בימי הביניים . אבל פילוסופיה של ממש אין בה . המרכז היהודי היחיד שבו נערך מפגש חזיתי בין היהדות לפילוסופיה היוונית בזמן העתיק התקיים באלכסנדריה שבמצרים . כאן נתהוו תנאים תרבותיים הדומים לאלה שנתהוו לאחר מכן בבבל , בספרד של ימי הביניים ובגרמניה של העת החדשה . אולם מבחינת המגמות העיקריות ששלטו בתרבות היהודית בזמן ההוא , זה היה מרכז קצר ימים , שלא זכה להשפעה קיימת , לא בזמנו ולא בדורות הבאים . חורבנו המהיר הטוטלי , שלאחריו הועתקו מרכזי היצירה היהודית מזרחה אל מעבר לתחום ההשפעה הישירה של תרבות יוון , גרמה ליצירתו שתהיה בבחינת אפיזודה גרידא , ללא השפעה על המשך היצירה היהודית לדורותיה . רק בזמן החדש התגלו כתביו ונחשפו להתעניינותם של חוקרי היהדות . את כתביו של פילון שמרו אבות הכנסייה הנוצרית , שמצאו בו עניין רב . אמנם , רעיונות "פילוניים" מצאו את דרכם אל משנותיהם של חכמים יהודים בימי הביניים , אבל רק בדרכי עקיפין , קשר ישיר בוודאי לא היה . משנתו של פילון נשארה אפוא בגרר אפיזודה חולפת בתולדות התרבות היהודית . מה שאין כן הפילוסופיה היהודית של ימי הביניים . החל מן המאה העשירית לספירה , התחולל מפגש מאוחר עם הפילוסופיה היוונית , בתיווכם של פילוסופי דת מוסלמים ואחר כך נוצרים , בנסיבות שחייבו התמודדות ישירה , ונוצר רובד שלם של ספרות יהודית פילוסופית . היצירה הפילוסופית היהודית של ימי הביניים לא היתה כבר אפוא בגדר אפיזודה , אלא היתה למפגש מעצב
|
|