|
|
עמוד:10
א . גיוס מילואים נמצא בסמכות ובאחריות ראש הממשלה , שר הביטחון והרמטכ"ל . לראש אמ"ן אין כל סמכות בעניין זה . ב . הכנת תוכניות מבצעיות לשעת מלחמה היא באחריות c . nc ואישור התוכניות - בידי שר הביטחון . ג . גילוי והצגת המערך הצבאי של אויבינו הם באחריותו הבלעדית של ראש אמ"ן . הערכת אפשרויות הפעולה של צבאות האויב גם היא באחריותו הבלעדית של ראש אמ"ן . בעניין זה , אמ"ן גילה והציג את המערך הצבאי של אויבינו בצורה נכונה ומדויקת , אך הציג הערכה מוטעית בקשר לסבירות פריצת מלחמה . טעות זו היא באחריותי הבלעדית . ביקורת חריפה נמתחת בספר זה על ועדת החקירה בראשות נשיא בית המשפט העליון , השופט שמעון אגרנט . ועדה זו "המליצה" לרמטכ"ל וליתר קציני צה"ל שלא להיעזר בסיוע מקצועי של עורכי דין . המלצה זו עומדת בניגוד לזכותו האלמנטרית של כל אזרח . כבר במבוא למהדורה הראשונה ציינתי כי ועדת החקירה בראשות נשיא בית המשפט העליון , יצחק כהן , שהוקמה ב 1982 בעקבות מלחמת לבנון נהגה בדרך הפוכה . כך נהגו גם ועדות החקירה לאחר מכן : ועדת שמגר , שחקרה את הטבח במערת המכפלה ב ; 1994 ועדת שמגר , שחקרה את רצח רבץ ב ; 1995 וועדת אור , שחקרה את האירועים בקרב ערביי ישראל והריגת 13 אזרחים ערבים , בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת . 2000 כל הוועדות הללו הכירו בכך ששלילת הזכות לייעוץ משפטי מאנשים הנמצאים בסיכון עומדת בניגוד לכל כללי החוק , המשפט והצדק . אני נוטה גם להאמין , כי אילו היה ניתן לקציני צה"ל להסתייע בייעוץ משפטי , הוועדה לא היתה מגיעה לקביעתה התמוהה , בלשון המעטה , ששיחררה לחלוטין את הדרג המדיני מאחריות למשגים שאינם צבאיים מבצעיים באופיים , כי אם מדיניים בטחוניים . יתירה מכך : העובדות שהעלימו ראש הממשלה ושר הביטחון מוועדת אגרנט , כפי שיוכח בספר זה , חייבו את העמדתם לדין בגין שיבוש תהליכי עשיית צדק על ידי ועדת החקירה . באשר לשחרורו של הדרג המדיני מכל אחריות , כפי שפסקה ועדת אגרנט , קבעה ועדת כהן במפורש : "בעניין האחריות האישית , לא נבדיל בין הדרג המדיני לדרג אחר . " במשפט קצר זה , ובהמלצתה להעביר את שר הביטחון מתפקידו , מתחה ועדת כהן את הביקורת המשפטית והמוסרית הנוקבת ביותר על ועדת אגרנט .
|
|