|
|
עמוד:13
מלחמות ה' אכן מתבקש פיאור עצמי ( גלוריפיקציה ) של עם ישראל והשחרה גמורה ( דמוניזציה ) של הערבים והאסלאם : "אנו נלחמים את מלחמת בני האור בבני החושך ! מלחמת העם הצדיק , העם שנבחר להאיר ולהיטיב , להנחיל את ערכי הנצח האלקיים לאנושות כולה , שבפסגתם חזון אחרית הימים של העם היהודי 'לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה , ' כנגד הערבים והאיסלם , שהסמל שלהם , ולא במקרה , הוא החרב , הסייף , וכל מטרתם היא להכניע את ישראל ואת האנושות כולה תחת האיסלם . לא יקום ולא יהיה ! יש לנו כל הזכות והחובה לתקוף ולהכניע את רשעי העולם , הרוצחים באכזריות ילדים , נשים וטף . כי עם ישראל הוא הצודק , ונושא את דגל הצדק באמת " . ( הרב דב ביגון , באהבה ובאמונה מס' , 308 כ"ר בסיוון תשס"א . ( כאשר צדקתנו אינה מותנית בהתנהגותנו אלא מובטחת מראש על ידי היבחרותנו וטבועה במהותנו כ"בני אור , " אין מניעה לקרוא לישראל לאחוז בסיף כישמעאל " ) לתקוף ולהכניע , ( " שכן בידנו הסיף יכול רק להרבות שלום בעולם . מבין הסיבות והגורמים הרבים שהצמיחו יהדות לוחמנית זו אציין שניים , הנראים לי חשובים במיוחד : הראשון - ההגדרה הדתית לאומנית של שלמות הארץ כיער פוליטי אקטואלי בעל תוקף דתי אבסולוטי מחייבת לפסול עקרונית כל פשרה טריטוריאלית , ומותירה את פתרון הסכסוך שבינינו לבין הפלשתינאים לחרב ולביאת המשיח ( העומד אחר כותלנו . ( בניגוד לגורם הזה , שהוא חדשני במהותו , הגורם השני הוא שמרני מובהק : הנטייה הדתית חרדית לשוות להלכה , למוסר ולתאולוגיה המקובלים עלינו היום מעמד נצחי על זמני ולהכחיש , ברב או במעט , את השתנותם בהשפעת שינוי העתים . נטייה זאת מצמצמת מאור את היכולת להכיר בהיווצרותם של מצבים חדשים ואת המוכנות להורות בצורך להתחשב בהם . הציונות הדתית התגברה על המכשול הזה במאמצים עצומים וממושכים עד שקיבלה לגיטימיות הלכתית ותאולוגית נרחבת מכוח ההכרה שעידן הגלות אכן הגיע לקצו , ושהשינוי ההיסטורי המכריע הזה מחייב ומצדיק להמיר את הציפייה הפסיבית לגאולה משיחית בהשתדלות עצמית לאומית בהנהגה חילונית . ועכשיו נתקלת הציונות הדתית רודפת השלום במכשול דומה , שעיקרו הקושי להפנים את העובדה שהעידן הקולוניאלי ( שבו השליטה של עם אחר במשנהו נחשבה למוצדקת ) הגיע לקצו , ושהשינוי ההיסטורי המכריע הזה מחייב גם אותנו
|
|