מבוא

עמוד:12

השבועה האחת נגעה להתחייבות 'שלא יעלו ישראל בחומה , ואחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם . ' בין החוקרים יש הגורסים כי חכמי התלמוד והחכמים שבאו אחריהם , לא זו בלבד שהסתייגו מעלייה בהמון , אלא אף הביעו את התנגדותם לה , גם אם הדבר לא נוסח כאיסור הלכתי פורמלי . חרדתם מפני העלייה בהמון לארץ ישראל מתגלמת בשבועות הללו . לפי גישה זו , השבועות הללו מבטאות את קבלת עול הגלות עד בוא המשיח , שרק אז יתגשם חזון קיבוץ הגלויות בדרך נסית . חוקרים אחרים לא ראו בשבועות אלה משום צו קטגורי האוסר עלייה לארץ ישראל . לדבריהם , החכמים לא התנגדו לעלייתם של יהודים לארץ אפילו בקבוצות גדולות ומאורגנות , כל עוד נשארו פזורי ישראל בגלותם . הזרם האורתודוקסי הקיצוני האנטי ציוני , מבית מדרשו של האדמו " ר ממונקאטש , אימץ את העמדה הגורסת כי בספרות ההלכתית קיים איסור מפורש על עלייה גדולה ומאורגנת לארץ ישראל . הרבי ממונקאטש ראה בכל יוזמה קיבוצית לעלייה לארץ ולהתיישבות בה בדרך הטבע מעשה מובהק של דחיקת הקץ והסגת הגבולות של הגאולה המשיחית . הרבי וממשיכי דרכו - חסידי סאטמר , במאבקם החריף בתנועה הציונית - תקפו גם את 'אגודת ישראל , ' שייצגה את הפלג החרדי שהתנגד לציונות החילונית אך לא הסתייג מעלייה לארץ ישראל . בשער השני בקובץ נבחנים היבטים אידאולוגיים ושיקולים פוליטיים בעמדותיהם של תנועות ומנהיגים כלפי העלייה הציונית לארץ ישראל . עמדתה של אגודת ישראל ויחסה לעלייה מוצגים במאמרו של יוסף פונד : 'עמדות מנהיגות "אגודת ישראל" בשאלת העלייה לארץ ישראל . ' באגודת ישראל היו חילוקי דעות ביחס לעלייה . האגף השמרני תמך בעמדה האורתודוקסית המסורתית , שנמנעה מקריאה לעלייה לארץ ישראל . ד " ר יצחק ברויאר , ממנהיגי אגודת ישראל העולמית , חלק על גישה זו ואף דרש לכלול את נושא העלייה במצע האגודאי . המרכז העולמי של האגודה קיבל החלטה בזכות עלייה לארץ ישראל ויישובה , וגם קרא לוועידת השלום בתום מלחמת העולם הראשונה להכיר בזכות העם היהודי להקים לו קהילה בחסות חבר הלאומים על ידי הגירה והתיישבות . בוועידה העולמית של אגודת ישראל הוחלט לעודד את חברי האגודה לעלות לארץ , ואף הומלץ על הקמת מסגרת ארגונית כדי לסייע לעומדים לעלות . ואולם , בפועל מיעטה האגודה בפעילות תנועתית מאורגנת לעידוד העלייה , ובעיקר כדי שלא להחריף את העימות הפנימי עם מי שהתנגדו למגמה זו . 3 בבלי , כתובות קיא . 4 י' רביצקי , הקץ המגולה , תל אביב , 1993 עמ ' 5 . 280-277 מ ' ברויאר , 'הדיון בשלוש השבועות בדורות האחרונים , ' גאולה ומדינה , ירושלים תשל '' ט , עמ י ; 57-49 וראה רביצקי , שם , שם . 6 רביצקי ( לעיל , הערה , ( 6 עמ ' . 110-60

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר