|
|
עמוד:13
מסגרת הזמן לדיון בפרק זה , המאה ה 7 עד המאה ה , 12 גזורה אפוא מתולדות האסלאם , אך הגיונה בצדה גם מבחינת המתרחש בתולדות עם ישראל . . 2 היהודים - השינויים במעמד החוקי , הביטחוני והקהילתי חייו של הציבור היהודי בתוך הח'ליפות הושפעו השפעה מרובה מן השינויים המםגרתיים והתוכניים שהביא אתו המשטר החדש . הייתה זו הפעם הראשונה זה 1 , 000 שנה והפעם האחרונה בתולדות עם ישראל שלמעלה מ 90 אחוזים של העם היהודי חיו תחת שלטון אחד . להוויה זו הייתה השפעה מיידית על המעמד החוקי של היהודים , על מקומות ישיבתם ועל דפוסי המחיה שלהם , נושאים הנדונים הרבה בחיבורים על תולדות עם ישראל . כיבושי האסלאם יצרו זירת פעילות אחידה וחדשה עבור בני המיעוטים המונו תאיםטיים . בני אותם המיעוטים נכנסו לזירה זו כשהם זכאים למעמד חוקי של מוגנים על ידי השלטון . מצד מעמדם המשפטי הם הוגדרו אנשי חסות , אהל א ך'מה . מעמר מיוחד זה ניתן להם בזכות היותם בעלי איכות דתית מיוחדת , שכן בתקופה קודמת ניתן להם דבר האלוהים בצורת ספר . אמנם דבר האלוהים עודכן בפי נביאו מחמד , אך בהיותם ממשיכים את מסורתם הדתית , שיש לה יסוד בדבר האלוהים , הם נמצאו זכאים להגדרה דתית מיוחדת , המעידה על איכותם הדתית העדיפה על זו של עובדי אלילים - בני דתות אלו הוגדרו אנשי הספר , אהל אלכתאב . זכותם של אנשי הספר להגנה מעוגנת בקראן ובתקדימים של הסכמי כניעה של ערי המזרח התיכון לכובשים המוסלמים . כבר בהסכמים הראשונים נוסחו במפורש הזכויות הנלוות להגנה ולביטחון הגוף - חירות דתית וחירות ההתארגנות של בני הקבוצה הדתית הנפרדת . מן הכיבוש המוסלמי ואילך נחשב הציבור היהודי שישב בח'ליפות זכאי לחיות את חיי הדת והחברה באוטונומיה מלאה וללא הפרעה מצד השלטון . למרות ההגדרות הבסיסיות של המעמד המוגן של בני המיעוטים המונותאיסטיים באםלאם , מעמדם הביטחוני והחברתי , וממילא אפשרויות התפקוד של האוטונומיה היהודית , נגזרו מנתונים מקומיים של שלטון ומגמותיו ושל אוכלוסייה על גווניה ונטיותיה . העובדה שליהודים לא הייתה ישות פוליטית עצמאית של ממלכה השולטת על חבל ארץ מסוים הקנתה להם מעמד של נאמנים בכוח לשלטון שייטיב אתם , כך היה באשר לעדה וגם באשר לנתינים בודדים . יהודים בודדים זכו למעמד בכיר במשטרים מוסלמיים - חרף ההגבלות העקרוניות על מתן תפקידים שיש עמהם שלטון על לתקופה זו הוקדש ספרו של ה' קנדי , מחמד והחליפות , ירושלים ובאר שבע תשנ"ט ; ראה גם : ק' כאהן , האיסלאם , תל אביב , 1995 עמ . 364-35
|
|