ישראל ברטל האוטונומיה היהודית בעת החדשה: מה נמחק? מה נותר? מה נוסף?

עמוד:10

איבדו בהדרגה את מוחלטותם , או שנדחו מפני חלופות פילוסופיות , מדיניות וכלכליות . במקביל לתמורה הרעיונית ולשינוי התודעתי התרופפו והלכו מוסדותיה של השיטה הקורפורטיבית , והיטשטשו , או אף נפרצו , הגבולות בין מעמדות , קבוצות אתניות ועדות דתיות . אחד מסימניה המובהקים של העת החדשה בתולדות עם ישראל , בין שהחלה עם עליית כוחה של המדינה הריכוזית , בין שנולדה מתוך עליית המשק הקפיטליסטי , או בין שנפתחה בעלייתה של הנאורות האירופית , היה האיום על עצם קיומו של שלטון עצמי יהודי . השליטים האבםולוטיםטים שמשלו בממלכות אירופה במאות ה 17 וה 18 ראו בגופים הקורפורטיביים האוטונומיים גורם מתחרה בכוח הממשל המרכזי וביקשו להחליש את השפעתם ולצמצם , או אף לבטל , את עצמאותם ; הקפיטליזם המתפתח עקר מתוך ההויה המסורתית קבוצות חברתיות , ביטל זיקות פאודליות ומוטט אליטות מנהיגות שניהלו את המערכים הקורפורטיביים ; פילוסופים באנגליה , סקוטלנד , צרפת וגרמניה הגו תורות מדיניות ומשנות כלכליות שבישרו את קיצן של קהילות שהיו מיוסדות על עקרונות דתיים , זכויות יתר מורשתיות וייחוד דתי , אתני או לשוני . עקרון טובת המדינה , שהנחה את פקידי הממשל במדינות הריכוזיות שצמחו באירופה , לא כוון באופן מיוחד נגד השלטון העצמי היהודי . הקפיטליזם לא מוטט דווקא את החברה המסורתית היהודית והוגי הדעות של תקופת הנאורות האירופית לא התמקדו במיוחד ביהודים - השלטון העצמי היהודי נחשף לכוחות מדיניים וכלכליים ולזרמים רעיוניים ומדעיים ששינו את הכל . אולם מקומם המיוחד ( אם גם השולי , לעתים קרובות ) בתוך החברות השונות שבתוכן ישבו היהודים הוליד מסלול היסטורי ייחודי , מסלול שבו עברה האוטונומיה היהודית את משברי העת החדשה . הוגי דעות ופקידי שלטון עסקו לא מעט בשאלת ייחודה של האוטונומיה היהודית . הקהילה היהודית האשכנזית , שהתקיימה במלכות צרפת , בנסיכויות גרמניה ובשתי האימפריות שבהן ישבו רוב יהודי העולם במאה ה - 18 ההבםבורגית והרוסית - נראתה להם כגורם מפריע מבחינה מדינית . הם נטו לחבר בין דת היהודים , ובמיוחד בין השפעתו המכרעת של התלמוד בחיים המסורתיים , לבין מה שנראה להם כאופי הפוליטי המיוחד של אומה בדלנית , שונאת זרים ומזיקה לרווחתם הכלכלית של נתיני הממלכה . לא מעטים מאנשי תנועת ההשכלה היהודית , שצמחה בתוך קהילות התפוצה האשכנזית , היו שותפים לביקורתם של הפילוסופים ואנשי המנהל . אף הם סברו כי השלטון העצמי היהודי מעכב את שילובם של היהודים כנתינים מועילים בממלכות שבהן הם יושבים . אלו , כמו גם אלו , ביקשו להפריד בין היסוד ה'פוליטי' ליסוד ה ' דתי' בחברה היהודית . מוסדות הקהילה הישנה , שהיו בגדר ארגון 'פוליטי , ' נדונו לביטול , והדת היהודית עצמה נראתה גם היא טעונת 'טיהור ' מן היסודות המדיניים הגלומים בה . דימוי הקהילה היהודית כאויב הסדר המדיני הראוי היה משותף לשליט האבסולוטי הנאור מזה ולמחוקק הרפובליקני המהפכני מזה . בדיונים שנערכו באספה הלאומית הצרפתית בראשית ימי

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר