|
|
עמוד:11
היחס למיעוטים ניתן כמובן גס ללמוד על חברת הרוב עצמה . אך גם העיסוק בקבוצות ' השוליים ' עצמן , בזרים ובשונים למיניהם , יש לו היום הצדקה מלאה . בשנת תשנ " ז , אומנם באיחור מה , החליטה גם החברה ההיסטורית הישראלית להקדיש לנושא זה את הכנס השנתי שלה . לפנינו חמישה עשר מאמרים שלוקטו ועובדו לפרסום בעקבות הכנס . הם מובאים בשני שערים : הראשון מוקדש בעיקרו לסקירת היחס שבין מיעוטים לחברת הרוב בפרקי זמן שונים ובתרבויות שונות , ואילו השני כולל עבודות ממוקדות יותר , שעניינן יחסים של מתח וקונפליקט בתוך קבוצות המיעוט , שאלות של כינון זהות והחלפתה , ומקרי מבחן לתהליכי השתלבות מכל הסוגים - מודעים יותר ומודעים פחות , מוצלחים יותר ומוצלחים פחות . פותח את הכרך מאמרו של אביעד קליינברג בשאלת האחדות והריבוי בחברת ימי הביניים . בהקשר מוקדם זה , כפי שכבר הוזכר לעיל , אין בעצם מובן למונח 'מיעוט . ' הריבוי החברתי נתפס אז כחלק ממצבו המפורד והמפוצל של האדם , וזכויותיו של הפרט הוגדרו מכוח השתייכותו לקבוצה . היה זה , מסביר קליינברג , מצב של "פלורליזם לא אידיאולוגי , " שהתקיים בפועל , למרות החזון של חברה נוצרית אחידה , שהכירה בעצם רק בהבדלים שבין הדיוטות לאנשי הכמורה ובין מאמינים ללא מאמינים . אלא שמאז שלהי המאה ה , 12 עם ראשיתו של עידן חדש , רצוף מתח ושינויים , התפתחה באירופה הימי ביינימית , על פי קליינברג , "היפוכונדריה אפיסטמולוגית" ונתחזק הצורך בהגדרה עצמית ברורה . המינות העממית בתקופה זו ערערה את הביטחון העצמי של הכנסייה והפכה את החברה הנוצרית ל"חברה רודפת , " שהתקשתה לקבל את קיומם של זרים ושונים בתוכה . בתוך כך השתנה גם מצבם של היהודים . כמו זרים אחרים גם גורלם נקבע בעיקר על פי התמורות שעברו על חברת הרוב באותן השנים . מעל הכל היו אלה הצרכים הפסיכולוגיים של חברה זו והתנאים החברתיים המשתנים בה , שהכתיבו והגדירו את מעמדם של המיעוטים בתוכה . הדבר נכון גם לגבי מצבם של היהודים מאז אמצע המאה ה 16 במזרח אירופה , כפי שמראה ישראל ברטל במאמרו . שם , הוא טוען , השתנה מעמדם בהתאם ליחסי הכוחות בין מנגנון המדינה הריכוזית , ששאף לשלב גם אותם כנתינים , לבין מגמות הבדלנות של הקבוצות האתניות השונות באימפריות הרב לאומיות ששלטו באזור זה עד לתוך המאה ה . 20 ריבוי של מיעוטים הוא אכן אופייני במיוחד למרכז אירופה ולמזרחה , אך משאנו פורצים את המגבלות הגיאוגרפיות של יבשת זו , מסתבר שאין הוא ייחודי לאזורים אלה בלבד . בסקירתה של עפרה בנג ' ו על ארצות ערב אנו מתוודעים לדיון , הראשוני משהו , המתקיים שם לאחרונה בנושא המיעוטים . גם היא מתארת סביבה הרוויה במתח בין הקבוצות השונות , דתיות ואתניות כאחת , אך המסרבת בעקשנות להכיר בחשיבותה של הבעיה ובחומרתה . מדינות הלאום במזרח התיכון , שזהותן מורכבת ותחושת הביטחון שלהן בכוחן האינטגרטיבי היא לעתים רופפת , מתקשות
|
|