|
|
עמוד:7
יודעם ויץ מבוא א קובץ זה מבוסס על הרצאות שנישאו בכנס שנערך בנובמבר . 1994 הכנס נערך במשותף על ידי המרכז לחקר הציונות , היישוב וההיסטוריה של מדינת ישראל ע " ש ברנרד צ'ריק - האוניברסיטה העברית , מוסד הרצל לחקר הציונות - אוניברסיטת חיפה ומרכז זלמן שזר , והוא רואה אור בשנת המאה לכינוסו של הקונגרס הציוני הראשון . הקובץ עצמו נחלק לארבעה שערים . השער הראשון - 'למהותה של ההיסטוריוגרפיה הציונית ' - נפתח בדברי פרופ ' יעקב כ " ץ , שהכנס הוקדש לו במלואת לו 90 שנים . כ"ץ ייחד את דבריו לנושא , שבדיעבד התברר כי היה לצירו המרכזי של הכנס כולו : הוויכוח עם 'ההיסטוריונים החדשים . ' כ " ץ איננו שולל את עצם הלגיטימיות של הטענות , הן בתחום ההיסטוריוגרפיה והן בתחום הסוציולוגיה , 'כי הציונות היתה טעות . ' טענתו היא על העירוב שבין 'אמביציה מדעית ' לבין 'אמביציה פוליטית ואידאולוגית . ' עירוב זה מנוגד למהותה של האקדמיה , כי 'היא צריכה להיות מסגרת לאנשים , שלמרות ניגודים פוליטיים וסוציאליים ביניהם , מסוגלים לשיתוף פעולה . ' ומעבר לזה , 'אם האוניברסיטה והמדע רוצים להיות מעין כיסוי או המלצה לשאיפות פוליטיות , כי אז עושים את המדע פלסתר . ' את המאמר הראשון כתב ישראל ברטל וכותרתו 'המושגים "עם" ו " ארץ" בהיסטוריוגרפיה הציונית עד . ' 1967 המאמר עומד על אחת הבעיות המרכזיות והסבוכות , שבפניה ניצבו 'כותבי ההיסטוריה היהודית שהיו לציונים ' : כיצד לקשר בין דברי ימי ה ' עם , ' לבין דברי ימיה של 'הארץ , ' שהפכו בעיקר זיכרון רחוק וסמל דתי ורוחני . על בעיה זאת ניסו להתגבר בדרכים שונות . לדוגמה , 'על העדר אוכלוסייה יהודית ניכרת בארץ ישראל עד למאה העשרים פיצו בהיסטוריוגרפיה הציונית בכמה אופנים . ' אחד מהם היה הדגשת היסודות ה ' ראליים' בזיקה של יושבי הגולה אל הארץ משך דורות רבים . יסודות אלה 'הופקעו מתוך הקשרם המיידי והקרוב ושולבו למסכת אחת של כעין נוכחות שבכוח בארץ . ' התשובות השונות שניתנו לשאלה זאת מביאות את ברטל למסקנה , שמדובר במסורת היסטורית שניתן לראותה כ ' חלק מן ההיסטוריה של התנועה הלאומית יותר מאשר כמחקר ביקורתי של ההיסטוריה הזאת . '
|
|