|
|
עמוד:5
יהדות ישראלית להיות יהודי פירושו ליטול חלק בקהילה שהעבר הוא יסוד מכריע בכינונה . זהות , תרבות , תודעה , דת ופרקטיקות יהודיות הן בעלות עומק היסטורי שראשיתן בעבר הרחוק , יהודי הוא חבר בקהילה היסטורית . להיות ישראלי פירושו להשתייך לקהילה המכוננת על ידי ההווה במקום נתון ישראל . הישראליות מכוננת בעיקר על ידי המקום ; העומק הזמני שלה רזה . הזמן הישראלי במושגים היסטוריים , הוא עול ימים . הזמן היהודי והזמן הישראלי נראים כבלתי מתואמים . המשקל המכריע בקיום היהודי מצוי במסורת העבר הנושאת את מלאות הקיום היהודי . לעומת זאת , הזמן הישראלי הוא זמן ההווה שפניו מופנות אל העתיד . החוויה הישראלית מתגלמת בתחושה של תנועה , שינוי ועיצוב מתמידים . החוויה היהודית מתגלמת בתחושה של כפיפות , המשכיות והכרה בכוח המחייב של העבר . העדר התיאום עלול להתגלם בתחושה של מתח , סתירה וקרע בין היהדות לבין הקיום הישראלי ; בין זהות ותרבות יהודית לבין זהות ותרבות ישראלית . סדרת הספרים "יהדות ישראלית" נועדה לחשוב מחדש על מתח זה . הסדרה אינה עוסקת בתיעוד העבר או ההווה אלא בקשרים שביניהם ובאפשרויות המפרות והמעשירות שעולות מקשרים אלו . ההפריה היא דו כיוונית : העבר הוא עוגן שממנו ההווה מתעצב ושואב ; ההווה מספק פרספקטיבות חדשות לקריאה של העבר . עניינה של הסדרה הוא ב"מיזוג האופקים" שבין הזמן היהודי והזמן הישראלי . הספר יהדות של חיים , משרטט בצורה נרחבת את עולמו הרוחני של הרב חיים דוד הלוי , שהיה דמות מרכזית בשיח ההלכתי הישראלי קרוב לחמישים שנה . כפי שעולה מן המאמרים המקובצים בספר זה הרב הלוי הציע משנה הלכתית הגותית מורכבת המתמודדת עם אתגרי הקיום היהודיים והישראלים בהווה . הוא היה מודע היטב לתמורות שעברו היהודים , מעם שאורחות חייו
|
אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למשפטים
|