|
|
עמוד:11
ראשית דבר שאלת המעמד האישי של הקראים מנסרת בחלל עולמה הדתי והמשפטי של מדינת ישראל , מאז ראשית עליית היהודים הקראים לישראל ( 1949 / 50 ) ועד היום . מוקד השאלה הוא בעניני נישואין וגירושין , שעורכים היהודים הקראים בישראל ; הם כופרים , כידוע , בתורה שבע"פ הרבנית , והם מחזיקים בהלכה הקראית הנוהגת בעדתם , הלכה למעשה , בכל תחומי הדת והמשפחה . ושתי שאלות עיקריות עומדות על הפרק : א ) דרכי הנישואין והגירושין האינטרה קראיים , כלומר בין הקראים בינם לבין עצמם , ותוקפם מבחינת חוקי המדינה ומבחינת ההלכה הרבנית ; כרוכה בכך שאלת הסדר מעמדם החוקי של המוסדות הדתיים של היהודים הקראים בישראל וביחוד של ביה"ד הדתי של היהודים הקראים בישראל . ב ) היתר הנישואין "המעורבים , " כלומר הנישואין בין יהודים קראים ליהודים "רבניים , * " שהינו חלק מסוגיית הזהות היהודית , וזאת על רקע הפולמוס החריף בהלכה הרבנית מזה דורות ועד עצם היום הזה , בשאלת היחס אל הקראים . מגמת מחקר זה לברר ולהאיר סוגיות אלו על שורשיהן והתפתחותן ההיסטורית מבחינת ההלכה הקראית , ההלכה הרבנית ומערכת חוקי המדינה . מונח זה , יהודים "רבניים , " התגבש בספרות הרבנית והקראית כרי להבדיל בין הקראים הכופרים בתורה בע"פ לבין היהודים ההולכים אחר התורה שבע"פ , שנקראו "בעלי הקבלה" וכן "רבניים , " ראה ספר יוחסין , לרי אברהם זכות ( הוצאת פיליפובסקי , לונדון , 857 ו , ( ראש מאמר גי " ) והכת הזאת נקראת קראין ... וההולכים אחר הקבלה נקראו רבנים ועל כן נהגו לקרות לכל אחד מישראל רבני אע"פ שיהיה עם הארץ . ( "
|
|