|
|
עמוד:12
יצירתו של משה אבךעזרא מקיפה תחומים אחדים . לשם הבהירות אסקור אותם כאן ועוד אעסוק בהם בהרחבה . א . שירי החול : ( 1 ) הדיואן כולל את שירי החול העיקריים שלו , והם כתובים במתכונת קלאסית' כלומר במשקלים ערביים ידועים ולכל שיר חרוז אחיד ' ) מבריח : ( ' שירי שבח' קינות' שירי הגות' שירי-יץ-וחשק' שירי-תלונה ומקצת סוגים אחרים . הדיואן הגיע אלינו בכמה כתבי יד בעריכה מאוחרת ! ניכרות בו עקבות עריכה קדומה' אולי של המשורר עצמו — בתורת השיר שלו מזכיר המשורר את 'דיואך שיריו . כתבי היד ששרדו אינם שווים זה לזה מבחינת סדר השירים' מספרם ונוסחם . מכל מקום יש בידנו יותר מ 260 שירי חול במתכונת קלאסית' ולפי המנייה המקובלת בימי הביניים — יותר מששת אלפים בתים שקולים ; ( 2 ) שירי אזור של חול' חמישה עשר שירי חשק ושירי שבח סטרופיימ בעלי טורי 'אזור' בסיומה של כל סטרופה' הם קבוצה מיוחדת מבחינת מתכונתם . בכמה כתבי יד נספחו אל שירי הדיואן ; ( 3 ) ספר 'הענק' מיוחד אף הוא כעיקר מבחינת מתכונת החריזה . זהו קובץ של 'שירי צימודים' ' כלומר שירים שטו ריהם מסתיימים לא בחרוז , אלא ב'צימוד שלם' של מלים שוות בצורתן ושונות ' במובנן ( הומונים' תגניס . ( שירי הצימודים עושים רושם בעיקר ביומנה ובווירטואו זיות הלשונית . להוציא כמה קטעים מסופקים' נשתמר 'הענק' כפי שערך אותו המשורר : בראש הספר הקדמה ערבית ושיר הקדשה עברי ' ובגוף הספר עשרה שערים של שירי צימודים המחולקים פחות או יותר לפי סוגיהם ( שירי שבח' שירי יין וכו — ( ' לערך אלף ומאתיים בתים . בדור מאוחר הוסיפו עליהם וקבעו את מספרם ל ' 1210 בגימטריא 'תרשיש' ' והקובץ נתכנה גם 'ספר התרשיש . ' ב . שירי הקודש : פיוטיו וסליחותיו הם מרובי צורות ומרובי סוגים- ויש מהם הנמנים עם מיטב יצירתו . כרגיל בתחום שירת הקודש' לא נקבצו בזמנם' אלא שולבו לפי ייעודם במחזורים ובקובצי פיוטים' בצד שירי הקודש של משוררים אחרים' ונתקבלו בכמה וכמה מנהגי תפילה - מספרד ופרובאנס עד צפוךאפריקה ועד בבל ותימן . בימי הביניים אספו עורכי הדיואן רק מקצת פיוטי אבן עזרא וספחום לשירי החול של המשורר . ג . ספרים עיוניים : ( 1 ) 'כתאב אלמחאצךה נא למךאפךה' = ) ספר השיחות והזכרונות ) ' הספר העיקרי בתורת השיר מאת משה אכן עזרא' נכתב ערבית ודן בשירת החול העברית לפי עקרונותיה וכלליה של תורת השיר הערבית . בספר הקדמה ושמונה פרקים' ונידונים בו עניינים שונים הקשורים בשירה ובספרות בכלל ; עם זה הוא עשיר גם בחומר היסטורי ואוטוביוגראפי בענייני לשון ' ודקדוק ובאמרי חכמה ומוסר . החוקרים עסקו במיוחד בפרק החמישי ובו סקירה ' היסטורית על התפתחות השירה העברית בספרד' ובפרק השמיני האחרון והארוך '
|
|