|
|
עמוד:12
שהראציו הוא הנתון האחרון , אשר מאחריו לא תוכל לסגת עוד . 'cogito ergo sum ' 'באשר אני חושב אני קיים' : ! איש המדע ייהפך לבעל חשיבה פילוסופית בו ברגע שהוא מעז לבדוק את ההנחות הראשונות של ידיעתו . אמנם , לא תמיד יעז להרחיב את בדיקתו על תחומים שהם מחוץ למקצועו . במעשיו היומיומיים מראה האדם גישה פילוסופית בשעה שהוא מטיל ספק ביסודות מעשיו ועק רונותיהם . על-ידי יצירת מירווח בינו לבין העולם , בינו לבין מה שנקרא 'מובן מאליו / הוא עובר למישור אחר של החשיבה , הוא המישור הפילוסזפי . יש שהשאלה עצמה וההעזה שבה עושים את השואל לאחר משהיה לפני השאלה . בכל אלה אין אנחנו מתכוונים לאותו הלך נפש ספקני , שלפעמים אנו נופלים לתוכו כאילו אל בור של תהייה ושל דיכאון , מתכוונים אנו לספק שאוחזים בו ברצון כמו שאוחזים בכלי או מכשיר . כידוע ניסח קאנט את השאלות הפילוסופיות כלהלן : 'מה אוכל לדעת , ' ? מה עלי לעשות , ' ? מה מותר לקוות ' ? 'האדם מהו ' ? השאלה האחרונה היא שאלה מסכמת , אבל אם ננסה להשיב על השאלות הקוד מות לה , נתבעים אנחנו תמיד להשיב גם עליה . אם מוכן האדם לתת את הדין על טעמי מעשיו ועל דעותיו בדבר מהות האדם , הנהו בעל מגמה פילוסופית . בעמודים הבאים נתפוס את פילוסופיית החינוך כבדיקה מיתודית של תודעת האדם העוסק בעשייה חינוכית . 3 נזכור שהמלה העברית 'אמת' איננה דומה בשורשה למלה היוונית , aletheia שמשמעה 'הסרת צעיף' מן ההוויה . המלה העברית נוטה למושגים שבהם מתרגם אותה מנדלקרן ( בקונקורדנציה לתנ '' ך , stabilitas : ( ( נאמנות ) , fides ( בטחון ) . integritas , firmitas רואים אנחנו שכוונת המלה העברית היא יותר לצד הפראגמאטי ולצד האחדות בין תיאוריה ומעשה ( השווה ס . אוקו , הרמן כהן ומשנתו הדתית , מבוא להוצאה העברית של 'דת התבונה ממקורות היהדות , ' מוסד ביאליק והמכון ע '' ש ליאו בק , ירושלים תשליב . ( 4 בהרצאותיו על לוגיקה 111 ובמכתב מיום . 4 . 5 . 1793
|
|