|
|
עמוד:12
השני , בחינת תהליכים כלכליים , דוגמת ייצור וצריכה , חיסכון והשקעה , שיש להם נגיעה לקשרים בין משתנים כלכליים מן הסוג שהזכרנו . השלישי , ניתוח המסגרת המוסדית שבתוכה מתנהלים החיים הכלכליים — משקי בית , תאגידים , שווקים פיננסיים ומוסדות השלטון . אחרון ברשימה , אך לא בחשיבות , הוא נושא המדיניות הכלכלית — בדיקת האמצעים שהממשלה משתמשת בהם כדי להשפיע על רמת הפעילות במשק ועל משתנים , תהליכים ומוסדות כלכליים . ננסה בפרקים הבאים לדון בנושאים אלה מתוך התייחסות מיוחדת לתנאים הקיימים במשק הישראלי . מכשירי הניתוח שתורת הכלכלה מעמידה לרשותנו הם כלליים ומתאימים לניתוח בעיות של משקים מסוגים שונים \ משק מפותח או נחשל , כלכלה קפיטליסטית או סוציאליסטית . השימוש בנתונים הנוגעים לכלכלת ישראל אינו בא לרמוז שיש להתאים את תורת הכלכלה לתנאי המשק שלנו , אלא נועד להאיר את הקשר שבין כלי הניתוח המופשטים לבעיות ממשיות ואקטואליות ולאפשר לקורא להעריך את חומרתן של כמה מבעיות אלה . הכלכלה — מדע ? כשמנעו את הנושאים שתורת הכלכלה עוסקת בהם , השתמשנו בביטויים " חקר , " "בחינה" ו"ניתוח" כמקובל בלשון המדעים . האם הכלכלה היא מדע ? יש הכופרים בכך ומצביעים על העובדה שהכלכלה אינה משיבה תשובות מדויקות על השאלות שהיא דנה בהן . אך בזה אין היא שונה מכל יתר מדעי החברה . להבדיל מן המדעים המדויקים , הכללים המניחים קשרים סיבתיים מסוימים בין משתני התחום הכלכלי אינם ניתנים לבדיקה בתנאי מעבדה מבוקרים ולאישור חד משמעי . מיגבלה זו היא עקרונית ונובעת מאופיים של הנושאים שמדעי החברה וההתנהגות עוסקים בהם . תורת הכלכלה היא מדע משום שגישתה לשאלות שבתחומה היא גישה מדעית , כלומר מנסה לקבוע כללים המסבירים את הקשר שבין תופעות שאנו נתקלים בהן ומעמידה כללים אלה במבחן של ראיות עובדתיות . הקושי בקביעת כללים שיאפשרו לנו לחזות את תוצאותיהם של אירועים כלכליים הוא שאנו עוסקים בבני אדם שרצונם חופשי : ניתן להניח איך יגיב אדם על אירוע זה או אחר , אך אין אפשרות לקבוע את הדבר בביטחון . בכל זאת , בכך אין כדי לשלול אפשרות ניסוחם של כללים שיעמדו במבחן כשמנסים לחזות מה תהיה התנהגותה של קבוצה , להבדיל מזו של יחיד . אי אפשר לקבוע בביטחון מה תהיה תגובתו של צרכן יחיד על עליה במחירו של מצרך . זו תלויה בגילו ,
|
|