|
|
עמוד:13
בשלב השני ביקשנו מהילדים לספר סיפור : 0 " עם אחת אישה זקנה נ } [ ... רגע . נמשיך את הסיסור מהשבוע שעבר { . האישה הזקנה א 0 תה לחם . היא שמה 0 רוםה אחת ליד הדלת . פתאום באה הרוח [ ... ]! ח 00 ה לה את הסרוםה " ! ( אייל ) " אתמול התרסק מ 0 ום לתוך בניין . איש עיוור ניצל כי הכלב שלו הוביל אותו מחוץ לבניין והציל אותו . " ( ניבי ) כשלב השלישי הוספנו אביזרים פשוטים , שנועדו לסמן את זירת הדיווח ( האולפן ) ואת זירת "המספר . " בפעם זו התבקשו הילדים להעביר את אותו האירוע , פעם כסיפור ופעם כידיעה חדשותית . סיפור - דפנה ( מחזיקה בידה ספר פתוח : ( 0 " עם ה"תה אישה באמריקה . היו לה חמש בנות . האישה כתבה מכתב ורצתה לשלוח אותו יום אחר כך בדואר . בלילה בא ננב לבית וגנב את המכתב . " ידיעה חדשותית - אביב ( יושב ליד שולחן ומחזיק בידו מיקרופון : ( " אתמול , בשעה 22 : 00 בלילה , אישה כתבה מכתב . בשעה 9 24 : 00 רץ גנב לבית וגנב את המכתב . " בדוגמאות אלו ניכר כי ילדים , החל מגיל צעיר , מסוגלים להבחין בתבניות הסיפור ובשוני שבין תבניות של סיפור בדיוני לבין תבניות של סיפור בעל אופי חדשותי . התפיסה האינטואיטיבית המאפיינת את הלך מחשבתם של הילדים מתבטאת באופן שבו הם מציגים טקסטים חדשותיים ומדווחים עליהם . תפיסה זו מדגישה את חשיבות הדיון , שנועד להבהיר ולארגן את תוכני "הסיפור" ולמנוע מהילדים הבנה מעוותת , כזאת העלולה לקבע את תפיסתם ברמה ראשונית ושטחית .
|
|