|
|
עמוד:11
פעיל ומסייעת לו בהבנה בהתאם לשלב ההתפתחותי שלו - שלב של מעבר מחשיבה תפיסתית אינטואיטיבית לחשיבה מופשטת . לקראת מעבר זה , הילד זקוק לדפוסים קבועים על מנת להבין ולשחזר רצף של אירועים . גננות ומורים בגיל הרך מרבים לספר סיפורים ולדון עם הילדים בתוכניהם . אין תמה אפוא כי הטקסט החדשותי נתפס אצל ילדים קטנים בכלים התפתחותיים המוכרים להם היטב , אפילו הדבר נעשה בצורה לא מודעת . אנו מציעות להשתמש באותם כלים ידועים על מנת לתווך בין הילד לבין התוכן המובע בחדשות , גם כאשר ההבנה אינה מלאה . בעת הזדהותם של ילדים עם גיבורי הסיפורים , הופכים חוויותיהם ואופני ההבנה והלמידה שלהם לעמוקים יותר . סיפורים אנושיים המובאים במהדורה , בעיקר אלה שבמרכזם עומד הילד , מעוררים אמפתיה והזדהות , גם אם תוכן הסיפור אינו מותאם לילדים ואינו נהיר להם לחלוטין . לדידנו , יש טעם והיגיון רב להקביל את מבנה מהדורת החדשות למבנה של ספר . כל פרק בתוך מהדורת החדשות הוא יחידה המכילה פתיחה וסיום . הכותרת " ) נושא-העל" של היחידה ) היא "חדשות היום . " ל"פרקים" אלו מבנה קבוע , המאפשר לצופים הבנה מידית עם כל "כניסה" מקרית לעולם המהדורה . בכך דומה מהדורת החדשות ליצירה ספרותית בעלת מבנה מוכר , שלכל אחד מפרקיה ( או מהסיפורים הקצרים שבתוכה ) מבנה קל ונוח לזיהוי . המסגרת החוצצת בין חלקי המהדורה מסומנת לא פעם באות גרפי או מוזיקלי , בדומה לשם פרק חדש או לכותרת הנכתבת בגופן נבדל בספר . הקריינים משמשים לכל אורך המהדורה כמספרים חיצוניים המקשרים בין חלקיה השונים . בכל אחת מה"אפיזודות" שהם מציגים מתקיים מיזוג בין התבנית המוכרת לבין האלמנט החדש . הקריינים ממשיכים ( לפחות למראית עין ) מסורת של מספרים בעל פה , הפונים אל הקהל ומנהלים עמו שיח . במהלך השיח הם משתמשים במרכיבים מילוליים ופרה-מילוליים כאחד : הבעות פנים , אינטונציה , תנועות גוף , פנייה אל נוכחים שונים ועוד . ניתן להקביל את דרך הופעתם של הקריינים כמספרים לאופן שבו גננת מספרת סיפור . הגננת מלווה
|
|