|
|
עמוד:278
ימיר את ת"א בפירושו שלו - חשש שהתברר כמוצדק ! - ועל כן בבואו לרומם את ת " א ולהזהיר על חובת הלימוד בו כינהו "תרגום מסיני ;" וכווונתו : הואיל וזהו התרגום המוסמך מכיוון שהוא משקף מסורות תורה שבעל פה שניתנו בסיני , אין לזוז ממנו . אלא שאם כדברינו - שגם לתפיסת רש"י אין התרגום "מסיני" - חוזרת השאלה מה הטעם לסמכותו העליונה אצל רש"י ? להלן ( בסעיף "הטעמים לעליונות התרגום (" אציע תשובה לדבר . רש " י חולק על אונקלוס היו אמנם בעלי הלכה שהעמיסו בדברי רש"י "אונקלוס ... בסיני ניתן " משמעות שונה , שהטקסט המילולי של ת " א ניתן בסיני . ואולם קשה לייחס לרש " י כוונה זו : אילו האמין רש " י שלשון ת " א ניתן בסיני לא היה מעז לפרש בניגוד לו או גם לחלוק עליו , דבר שהוא עושה לא פעם . כך למשל מצביע רייפמן על הפסוק "ולמען תספר באזני בנך ובן וכן כתב רפל ( לעיל , הע ' , ( 1 עמ ' : 21 "מתוך שהתרגום לא הובן , לא היה ענין לקרוא בו . אופייניים הם דברי היהודי אשר לא היה קורא שנים מקרא ואחד תרגום , 'שהיה אומר : הואיל והטעם תלוי בכך ... שמאריכין לו ימיו ושנותיו ואני קץ בחיי , למה אקרא ' ? ( ספר חסידים , מהד ' ויםטניצקי ופריימן , סי ' תתי '' ו . "( ואכן , כבר במאה הי " ג פסק הסמ '' ג ( עשין , סוף מצוה יט : ( "ואני דנתי לפני רבותי שהפירוש [ רש"י ] מועיל יותר מן התרגום והודו לי רבותי . " דברים אלה צוטטו בהגהות מימוניות ( הל' תפילה , פי " ג הכ '' ג , ( אצל מהרש '' ל ( ים של שלמה , קידושין פרק א סי ' ידן ונתקבלו להלכה אצל ר '' י קארו בבית יוסף לאורח חיים , סי ' רפה , ובשולחן ערוך שם סעיף ב . (' בשאלה זו - האם רק המסורות שבת " א הן מסיני או שבסיני ניתן התרגום כהוויתו וכלשונו נתעצמו הרמ " א וקרובו ר' שלמה יהודה קצנלבוגן , בנו של מהר '' ם מפדואה . ויכוחם השנון , הנפרס על פני חמש תשובות ארוכות ( שו " ת רמ " א , סי ' קכו-קל , ( נובע משאלה הלכתית עקרונית : לפי פסק הרמב"ם גט שנכתב בשני לשונות פסול נהל' גירושין פ " ד ה " ח , ( ואם כן כיצד יוכשרו הגיטין שלנו שרוב נוסחם ארמי אבל משורבב בהם גם קטע בעברית "הרי את מותרת לכל אדם ? " לבירור העניין התנצחו שני גדולי ההלכה במעמדה של הארמית ואגב זאת גם במעמד לשון התרגום . ר' שלמה יהודה מפדואה סובר שלשון התרגום אינו מסיני , כדרך שמסכם הרמ"א את דעתו : "אך אבוא אל אדני סעיר " ה בתלמוד ערוך : הציע מעלתו בכתבו כי הפירושים נחלקים על ג ' פנים כר , ' ולכן מה שכתבו הפוסקים שהתרגום ניתן בסיני לא היתה הכוונה שלשון התרגום ניתן בסיני ... ולא היתה הכוונה במה שאמרו שהתרגום זכה להנתן בסיני רק על פירוש התרגום ומה שהוסיף על המקרא , שזה היה מקובל מסיני כו "' ( שו " ת רמ " א , סי ' ק ל . ( ואולם מכיוון שהרמ '' א חולק וסובר שהלשון עצמו מסיני , נוקטים כך פוסקי הלכה רבים עד ימינו . כך למשל הרב עובדיה יוסף , שנשאל "אם מותר למורות וגננות בישובי ספר לשאת נשק להגן על עצמן ועל תלמידי בתי הספר שבפיקוחן מן המרצחים המחבלים , " דן בתוך דבריו בת '' א לפסוק " לא יהיה כלי גבר על אשה " ( דברים כב , ה ) - לא יהי תיקון זין ךגבר על איתא" ומסתמך עליו להלכה כי "נודע ... שהוא מסיני" ( שו " ת יחוה דעת , ח"ה סי' נה . ( ואולם תלמודיים המצויים גם בחקר תרגום אונקלוס שללו תפיסה זו מכל וכל . לסיכום הדעות ראו פוזן ( לעיל , הע ' , ( 6 עמ' . 110-106
|
|