|
|
עמוד:277
פי התרגום : "' ויפל אברהם על פניו ויצחק' - זה תרגם אונקלוס 'וחדי' לשון שמחה ושל שרה לשון 'מחוך . ' למדת שאברהם האמין ושמח , ושרה לא האמינה ולגלגה . וזהו שהקפיד הקב"ה על שרה ולא הקפיד על אברהם . " על תשובה זו ניתן להשיב במליצה התלמודית "ערביך ערבא צריך " ! ( גיטין כה ע " ב , ( דהיינו : ואונקלוס מניין לו זאת ? אכן מקבלת רש"י את דברי ת " א מבלי להרהר אחריו ולדידו די בהבדל התרגומי כדי ליישב את הבעיה - משתמע לכאורה שבעיני רש " י דברי התרגום הם כתורה עצמה . ואולם במאמרי "תרגום מסיני " טענתי שזוהי תפיסה מוטעית של דברי רש"י . הוכחתי שם ש"תרגום מסיני " הוא מטבע לשון שרש"י חידש וביארתי גם את הטעם שהצריכו לכך , ותמצית הדברים היא זו : יסוד הביטוי הוא אצל הגאונים שכינו את ת '' א " תרגום דרבנן " ורש"י , ששאב מהם לצרכיו , העצים את מטבע הלשון עד כדי "תרגום מסיני . " ואולם שני ההיגדים - "תרגום דרבנן" של הגאונים "ותרגום מסיני " של רש"י - לא באו לטעון טענה היסטורית אלא נוצקו כקביעה אידאולוגית : הגאונים , שבמלחמתם בקראים יצאו חוצץ לא רק נגד ביאוריהם אלא גם נגד תרגומיהם לערבית , הזהירו שלא לנטוש את ת " א ולהפלגת מעלתו כינוהו "תרגום דרבנן , " ביטוי שנתחדש אצלם . בעקבותיהם הלך גם רש " י : משפשטו ביאוריו בציבור , חשש רש " י בצדקתו וענוותו שהעם דוגמה זו שונה עקרונית מהשימוש שרש " י עושה במדרשים לישוב סתירות ואי התאמות כבמקרה הבא : על רבקה נאמר "ותרץ הנער ותגד לבית אמה " ... ( בראשית כד , כה ) ועל רחל נאמר "ותרץ ותגר לאביה" ( שם כט , יב , ( ורש"י שם מוסיף את דברי המדרש : "ותגד לאביה - לפי שאמה מתה לא היה לה להגיד אלא לו" [ ב " ר ע , יג , מהד ' תיאודור ואלבק עמ ' . [ 812 מכיוון ששני הסיפורים דומים בסיטואציה וההבדל שביניהם בפרט אחד מזדקר לעין , רש " י מיישב את אי ההתאמה בביאור מדרשי אפשרי שאינו מנוגד ללשון הכתוב , וכאלה רבים ברש " י . ואולם במקרה שלפנינו - ליישוב אי ההתאמה בתגובתו השונה של הקב " ה ל"צחוק" - רש " י נסמך על הבחנה שרירותית של אונקלוס , תרגום פועל "צחק " בדרכים שונות , שהיא עצמה טעונה הוכחה . [ ואף על פי שגם שאר התרגומים הארמיים , וכן ספר היובלים ופילון , פתרו את הצחוק של אברהם כשמחה כמו שהראה י ' מאורי ( תרגום הפשיטא לתורה והפרשנות היהודית הקדומה , ירושלים תשנ " ה , עמ ' 114 הע' , ( 61 ונימק "שכן אין זה מתאים שאברהם 'יצחק' על דברי ה , "' מאותו הטעם נדרש לתרגם כך גם בצחוקה של שרה [! וראו עוד להלן , בנספח להערה זו . ראו ר"ב פוזן , "תרגום מסיני , " סידרא , טו ( תשנ " ט , ( עמ' . 110-95 וראו עתה ע ' ויזל , "עיון בהיגדים המפורשים של רש " י על אודות תרגום אונקלוס , " שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום , טז ( תשם " ו , ( עמ ' , 203-183 החולק על מסקנותי ; והבוחר יבחר . ראו סדר רב עמרם גאון , מהד ' גולדשמידט , ח " ב סי' לא , עמ ' עו : "וכך אמר רב נטרונאי גאון , אלו שאין מתרגמין ואומרים אין אנו צריכין לתרגם תרגום דרבנן [ תרגום אונקלוס , [ אלא בלשון שלנו בלשון הציבור מתרגמינן [ ערבית ] - אין יוצאין ידי חובתן . " למובאות נוספות מימי הגאונים , לרבות ביקורתו של יהודה אבן קוריש בן המאה העשירית , על נטישת התרגום הארמי , ראו גם פוזן ( בהערה הקודמת , ( עמ' . 103
|
|