|
|
עמוד:13
ההיסטוריה של חיי היום יום מאפשרת לנו להתבונן באותן תגובות פרטיות , אישיות , ולעתים קרובות נסתרות . יהודי גרמניה היטלטלו בין התקדמות לנסיגה לאחור , בין הצלחה לבין פורענות קשה . החברה הגרמנית הרחיקה יהודים במהלך המאה ה , 18 נפתחה בפניהם באופן חלקי במאה ה 19 ובראשית המאה העשרים , והפכה רצחנית בתקופה הנאצית . מנקודת המבט היהודית אימוץ התרבות החילונית של אירופה המודרנית ( הנאורות ) והמאבק לשוויון זכויות ( אמנציפציה ) במהלך המאות ה 18 וה 19 גבו מחיר כבד במונחים של מאמץ , חרדה ותסכול . אפילו בשנים הטובות של הקדמה ליוותה את היהודים תחושת חוסר ביטחון בסיסית , אשר התאמתה והתעצמה עם כל איום חדש , ונצרבה בזיכרונם של הדורות העוקבים . על אף פערים ניכרים בעושר ובתרבות חשו יהודי גרמניה תחושה משותפת של פגיעות . אין זה אומר , שיהודים חיו תמיד בצלה של חרדה מפני רצח עם , או שהשואה הייתה בלתי נמנעת - השקפה המופיעה לעתים קרובות בתולדות יהודי גרמניה . אכן אין ספק , שהאנטישמיות המשיכה לשמש מוטיב מרכזי ומטיל אימה לאורך ההיסטוריה של יהודי גרמניה . שליטים בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת הפלו את היהודים לרעה בפוליטיקה , בכלכלה ובחברה , וזכו בכך לתמיכת הכנסייה ולאהדה עממית . יהודים לא היו רשאים לחיות במקום שבחרו בו , היה עליהם לשלם מסים נוספים , והם סבלו משורה של הפליות , הן פחותות ערך והן משמעותיות , על פי רצונם וגחמותיהם של השליטים המקומיים ושל השכבה השלטת . יתרה מזו , הם היו נתונים שוב ושוב לחסדיו של המון זועם . בעידן המודרני התפתחה אי הסובלנות הדתית לכדי שנאה גזענית . גרמניה זכתה בתואר הלא מחמיא של הארץ שעל אדמתה צמח ושגשג המונח אנטישמיות , נוסף על היותה המדינה האחראית לשואה . ובכל זאת , מאמצע המאה ה 19 ועד לתקופת רפובליקת ויימר קצרו יהודים הצלחה בגרמניה . במחצית השנייה של המאה ה 19 העניקו ממשלותיהן של מדינות גרמניה אמנציפציה ליהודים , כשהן מאפשרות להם להתיישב בכל מקום שבו יבחרו ולקחת חלק בחיי הכלכלה , תוך הגבלות פורמליות מעטות . נוסף לכך נפתחו בפניהם שערי האוניברסיטאות , ולאחר איחוד גרמניה אפשרה הקיסרות הגרמנית ( 1918-1871 ) השתתפות מלאה של היהודים בחיים הפוליטיים . תולדותיהן של שנים אלה שוללות את הפרשנות הפשטנית , כאילו צעדה האנטישמיות הגרמנית בקו ישר מימי לותר עד היטלר . קשובה ( המתייחס למעמד הפועלים , ( תרבות עממית , עמ י ;' antisemitisch' pragte" , Frankfurter Allgemeine Zeitung , 21 Aug . 2002 , p . 3 Friedrich Niewohner & Reizbare Volksseele , "Warum ein Jude den Begriff . 191 צימרמן , וילהלם מאר .
|
|