פתח דבר

עמוד:10

הנשק הגרעיני לבין הדמוקרטיה הגיעה בישראל לממדים שאין להם אח ורע בעולם הדמוקרטי המערבי . בישראל החלטות בנושאי הנשק הגרעיני ומערכות אסטרטגיות חומקות כמעט לחלוטין מפיקוחם ומביקורתם של הממונים על הליכי האיזונים והבלמים הציבוריים , שהם כה מהותיים לדמוקרטיה הליברלית . מדיניות ממשלתית של עמימות וסוד מוחלטים , הנתמכת על ידי מוסד הצנזורה המשמש מכשיר לאכיפת המדיניות ועל ידי הטאבו המשמש דפוס חברתי , העצימו בישראל עד לממדים חסרי תקדים את המתח הבסיסי בין דרישות הסוד והביטחון לבין האושיות והנורמות של הדמוקרטיה . המחויבות הישראלית למדיניות העמימות יצרה מצב ייחודי שאינו מוכר בשום מדינה דמוקרטית-ליברלית אחרת בעולם . במצב זה תחום גדול והרה גורל של פעילויות לאומיות , שמקצתן נמשכות זה עשרות בשנים , מוגדר באופן מוחלט וגורף כנתון שמחוץ לתחום הידיעה העובדתית הציבורית . גם קובי מיכאל עוסק בנושא הקשור במהותו לסוגיה המרכזית הנידונה כאן . לטענתו , השינוי בטבע העימותים הצבאיים ומרכזיותו של העימות נמוךהעצימות ( המוכר בעגה הצבאית גם בשם " עימות מוגבל ( " מאתגרים את מאפייני יחסי הגומלין שבין הדרג המדיני לדרג הצבאי בכלל , ובישראל , השרויה במציאות של עימות אלים ( אך המאופיין כעימות מוגבל , ( בפרט . עליונותו של הדרג המדיני נשמרת ברמה המוסדית והרשמית , וכך גם עליונותם של דפוסי הפיקוח האזרחי הרשמי . אולם ברמה הסובסטנטיבית נחלש מעמדו של הדרג המדיני , והפיקוח האזרחי הסובסטנטיבי מאבד מתוקפו . בסקירת עומק של מהלך ארבע שנות העימות האלים עם הפלסטינים נמצא כי יחסי הגומלין בין הדרגים בתקופה זו התאפיינו במרחב שיח בעל מאפיינים של תוכן צבאי ( המשגות צבאיות ) ושל כוונה מדינית עמומה . בין הדרגים התנהל דיאלוג לא שוויוני . ואולם בניגוד לאי-שוויוניות הנסמכת על עליונות הדרג המדיני , התאפיין השיח בין הדרגים באסימטריה המושתתת על יתרון מובנה ומוכח של הדרג הצבאי על פני הדרג המדיני בכל הנוגע לתשתית הידע על טבע העימות האלים ועל אופן ניהולו . הטיעון המרכזי כאן הוא שהדרג הצבאי הפך לסמכות האפיסטמולוגית בכל הנוגע לעימות האלים . בידע שפיתח , שתורגם למערכת המשגות משוכללת , הסדיר הדרג הצבאי את מרחב השיח בין הדרגים והשפיע על אופן התנהלותו , בד בבד עם הסדרת התודעה הציבורית בישראל ועיצובה . דגנית מנור מציינת כי בתור אנתרופולוגית וישראלית הופתעה לגלות שחוקרים מתייחסים לצבאי ולאזרחי כאל שתי ספרות המובחנות זו מזו אפריורית . הבחנה זו קשורה אף בהענקת מעמד של ישויות עצמאיות , המנהלות יחסים זו עם זו , לשני מושגים מופשטים : צבא וחברה . כפי שעולה מטענות החוקרים , יחסים אלה הם המעצבים את חיי היומיום של בני האדם , תחום

מכון ון ליר בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר