פתח דבר

עמוד:10

ניתן לספר את סיפורו של ביאליק מזוויות ראייה שונות . אפשר לתאר אותו , מצד אחד , כעלילת התגברות וניצחון של יתום אסופי עני , דחוי ומושפל על סביבת גידולו המגבילה , תוך כדי התמודדות עם הצלקות שחרתה בו ילדותו הקשה . זהו סיפור מעורר השתאות על צמיחתו העקשנית של ביאליק בכוח כישרונו הייחודי ועל הליכתו מחיל אל חיל , עד שנעשה לא רק משורר גדול אלא דמות האב הסמכותית של תרבות לאומית שלמה . מצד אחר , ניתן לתאר פרשת חיים זו עצמה כעלילה טרגית של דעיכה והיאלמות בגיל צעיר : כיצד הלכה שירתו של ביאליק והתמעטה זמן קצר אחרי שהעפילה לפסגות עוצרות נשימה סביב שנת , 1905 כיצד הוכה כוחו היוצר ושיתק על ידי הדיכאון שקינן בו מנעוריו , וכיצד שקע במחצית השנייה של חייו בשלל ערוצים משניים של פעילות ספרותית וציבורית כתחליף לשתיקתו הפיוטית המעיקה או כחיפוי עליה . מצד נוסף , ניתן לצייר את חיי ביאליק לכל אורכם כשדה מערכה בלתי מוכרע של דחפים ויצרים מנוגדים : שאיפה למעורבות בין הבריות ולאחריות ציבורית מול כמיהה להתכנסות מופנמת ברשות היחיד ; שירה אישית מול שירה לאומית ; צורך עמוק בביטחונות בורגניים ובקנייני חומר מול כליון נפש לאהבה שלא באה ; יצרי חיים מול כיסופי מוות ; העמקה רוחנית מפליאה מול זיקה טבעית לחיי המעשה ומשיכה עזה להיבטים הארציים החושניים של הקיום . שלושת הקווים הסיפוריים האלה אינם מתיישבים לכאורה זה עם זה , אך כולם מעוגנים בפרשת חייו ויצירתו של המשורר , ומכאן מורכבותה . לפיכך בחרתי שלא להכריע ביניהם ואף לא להפרידם זה מזה , אלא לשזור אותם יחד בהרצאת הדברים . הספר מטמיע בתוכו ממצאים והבנות שהתגבשו במשך יותר ממאה שנים של עיסוק בביאליק , והעמידו ספרות משנית רבת היקף . חלקים ממנה צוינו ברשימה הביבליוגרפית , אך זו כוללת כמעט אך ורק ספרים , ואין בה אלא מבחר מייצג מתוך עשייה תיעודית ומחקרית ענפה בהרבה שהייתה לנגד עיני . לציון מיוחד ראוי מפעלו של פ' לחובר בעשור הראשון אחרי מותו של ביאליק , שיצר תשתית חיונית לכל העבודות שבאו אחריו . לחובר החל בכתיבת הביוגרפיה המחקרית הראשונה של המשורר , כינס את מכתביו בחמישה כרכים , ייסד וערך את השנתון 'כנסת' כבמה קבועה לזכר ביאליק ולעיון ביצירתו , ופענח ופרסם יצירות רבות שנותרו בעזבונו . תשתית הכרחית נוספת היא המהדורה האקדמית בת שלושת הכרכים של שירי ביאליק , שהוכנה באוניברסיטת תל אביב בידי צוות חוקרים בראשותו של דן מירון , ומשמשת בסיס ידע שלא יסולא בפז על תולדות השירים ועל גלגולי הנוסח שלהם . במידה שספר זה מכיל ממצאים חדשים והבחנות מקוריות , הרי הם

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר