פרק ראשון ראשית הדברים

עמוד:11

עגנון . " בבית העירייה ההיסטורי , שהיה למוזיאון , מוצגת תערוכת קבע העוסקת ביצירותיו , והמבקר בעיר אף עשוי לשמוע מדי פעם בפעם אזכורים של עגנון כ " סופר אוקראיני . " בוצ ' אץ ' עצמה , שבה נולד עגנון , הייתה למעשה עיר קטנה שבה התגוררו כעשרת אלפים תושבים , מתוכם כשני שליש יהודים . עיר זו נמצאת באזור הררי , שבפסגתו מתנוססים שרידים של מבצר עתיק ובמרכזה ניצב בית המועצה - בניין בסגנון הבארוק שהיה לשם דבר ושלמרגלותיו זורם נחל הסטריפא , אחד מיובליו של הדניסטר . בעשורים שלפני מלחמת העולם הראשונה הייתה בוצ ' אץ ' - כמו רוב מקומות היישוב בגליציה - מאוכלסת ברובה ביהודים , שאורח חייהם היה מושתת בעיקר על המסורת ועל לימוד התורה . עם זאת , החלו לקום בה מוסדות שייצגו את הרוח המודרנית שפשטה בסוף המאה התשע עשרה : בצד בתי הכנסת , בתי המדרש , החדרים , ה " קלויזים " ומוסדות הלימוד והחינוך התורניים - שהיו קיימים בעיר זה דורות - הוקם בה מועדון ציוני ופעלו בה חבורות ואגודות ברוח הסוציאליזם . לצד הספרות התורנית , שהעיר הייתה משופעת בה , אפשר היה למצוא בה גם ספרים ועיתונים של הסופרים החדשים שפעלו במרחב היהודי במרכז אירופה ובמזרחה מאז תחילת המאה התשע עשרה . התרבות היהודית המסורתית שנתגבשה במלכות פולין במשך מאות בשנים הייתה מושרשת היטב בעיר בוצ ' אץ , ' כמו בגליציה כולה . בה בעת היו העיר והארץ חשופות לתהליכי ההשכלה והמודרניזציה בשל השייכות הפוליטית שלהן לאוסטרו הונגריה ובתוקף זה למרחב התרבות הגרמני , ערש הולדתה של ההשכלה היהודית . עגנון היה בן למשפחה יהודית מן המעמד הבינוני : אביו - שלום מרדכי צ ' צ ' קס - היה סוחר פרוות , וכך גם סבו מצד אמו , יהודה פארב . למשפחת צ ' צ ' קס היו חמישה ילדים : שמואל יוסף היה הבן הבכור , וכנראה גם האהוב והמטופח מכולם , ולאחריו נולד האח אשר ( אנשיל ) והאחיות דבורה , שושנה רוזה וצציליה ( שלימים זכתה לשם "תרצה . (" עגנון זכה מאז ילדותו המוקדמת לחינוך יהודי מסורתי ונשלח ללמוד בכמה חדרים , אך בגיל תשע נפלט למעשה ממערכת הלימודים , כנראה בשל יכולת לימוד יוצאת דופן . הוא החל ללמוד באופן פרטי . תחילה למד בהדרכת אביו , שהיה מוסמך לרבנות ובקיא בתורה , ובעיקר בכתבי הרמב " ם , ולאחר מכן למד לימוד עצמי בבית המדרש הישן . נוסף על כך הייתה לו שורה של חונכים אישיים : לעניין זה מוזכרים שמותיהם של חיים גוטפריד ומרדכי קאנפר , שני שכנים בעלי השכלה רחבה שסייעו לעגנון בלימוד הלשון הגרמנית - שהייתה לשון המדינה - וכמו כן למד להכיר באמצעותם ספרות עברית וכללית . לפי עדותו היו

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר