|
|
עמוד:13
לפצעי העבר ומשרתת את צורכי ההווה . שלוש דוגמאות בולטות של כתיבה ד 1 יםטורית זו נסקרות ונבחנות בפרק הרביעי של חיבור זה . בנוסף לכך סוקר הפרק דוגמאות אחדות של הדיון במאבק נגד החסידות בכתביהם של מחברים אורתודוקסים שונים , מהם בעלי דקה מובהקת למורשת המתנגדית . אפשר להצביע על שלוש מגמות עיקריות המאפיינות את דרכם של מחברים אלה : מגמה אפולוגטית , מגמה הרמוניסטית ומגמה משכיחה . המחברים המייצגים את המגמה הראשונה מודים שהחסידים אכן נרדפו , אלא שהם מצדיקים את הגר"א ואת תומכיו בטענה , שבאמצעות רדיפות אלה הם הצילו את החסידים מהידרדרות חמורה ומסוכנת . הנוטים למגמה ההרמוניסטית מבליטים את היתרונות שהפיקו שני הצדדים מן העימות ביניהם . הן החסידים והן המתנגדים למדו והושפעו לטובה אלה מאלה . כתוצאה מכך הצטמצם הפער בין שני הזרמים והכל יצאו נשכרים . המחברים הנמנים עם המגמה השלישית בחרו להתעלם מן הרדיפות שנרדפו החסידים . לכלל המחברים הללו משותפת נקודת המבט האורתודוקסית , הרואה בחסידים ובמתנגדים גם יחד את 'שלומי אמוני ישראל' האמורים לשתף פעולה בהגנה על ערכי המסורת לנוכח האיומים מבחוץ . פרק נוסף על הסכסוך בין המתנגדים לבין החסידים מוקדש לתגובתו של ר ' חיים מוולוז'ין לחסידות . יש מן האירוניה בכך שר' חיים מוולוז'ין , מי שנחשב לגדול תלמידיו של הגר"א , ניהל את המאבק נגד החסידות בסגנון כה שונה מזה שיזם והוביל מורו ורבו . לעומת מלחמת החורמה שיזם הגר"א , מלחמה שנועדה להכרית ולאבד את ה'כת' הסוטה , בחר ר' חיים להתמודד עם החסידות במישור הרעיוני והחינוכי . ברקע תגובה זו עמדה ההכרה , שהחסידים אינם מינים ומניעיהם טהורים . יחד עם זאת , לא היה לר' חיים ספק שדרכה של החסידות בעבודת ה ' שגויה . יותר מכל חרד וחשש מפני הפגיעה שהיא פוגעת במעמד לימוד התורה ובלומדיה . את פולמוסו של ר' חיים עם החסידות אפיינה נימה מאופקת ועניינית . כמי שהכיר את תורת החסידות מכלי ראשון , יכול היה ר ' חיים לחשוף את מה שנראה לו כנקודות התורפה העקרוניות שבדרכה . אלא שתגובתו לחסידות לא הצטמצמה לפולמוס . בספרו 'נפש החיים ' העמיד ר' חיים הגות תיאולוגית שיטתית , שאפשר לראות בה מעין תשובה לחסידות . במרכזה של הגות זו עומד המאמץ לבצר מחדש את מעמדו של לימוד התורה בראש סולם הערכים של האדם מישראל . אחד החידושים הבולטים של הגות זו הוא מה שניתן לתאר כמיםטיפיקציה של לימוד התורה , היינו הנםיון לשוות משמעות ואופי מיסטיים ללימוד התורה .
|
|